שבת הגדול. שולחן ערוך אורח חיים סימן ת״ל - 1 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן ת״ל
סעיף א׳
שבת הגדול. ובו סעיף אחד:שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו: הגה והמנהג לומר במנחה ההגדה מתחלת עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו ופוסקים לומר ברכי נפשי: (מנהגים):
מפני הנס. שלקחו כל א' שה בעשור לחדש ואות' שנה היה בשבת עיין בטור והקשו ה"ל לקבוע י"ט בי' לחדש אפי' חל בחול כמו שאר המועדים ואפשר מפני שקבעו בו תענית שמת' בו מרים כמ"ש סי' תק"פ: ורש"ל הי' דורש שכל א' יאכל מעט קודם פסח מקמח של פסח כי שמא היה שם חשש חימוץ ויתל' במה שאכל וטוב ליתן ממנו לעני (מט"מ ושל"ה) וצ"ע דזה דוקא בדבר חשוב שנתערב יבש ביבש ונאכל א' מהם אז הכל מותר כמ"ש בי"ד סי' ק"י אבל קמח בקמח מקרי לח בלח ואם יש ס' הכל שרי ואם אין ס' הכל אסור וצ"ל דלחומר' בעלמא נקטי' ויש להחמיר הואיל ויצא מפי אותו צדיק:
מפני הנס. רבים מקשים א"כ ס"ל לייחס הגדול' לי' בחדש אפי' בחול ושמעתי מפי הרב מהר"ר משה חריף ז"ל דבאותו י' לחדש נעשה עוד נס שנבקע הירדן וא"כ היו סבורים שהמעלה היא מחמת נס הירדן לכן קראוהו שבת הגדול דיום עלייתן מהירדן לא היה בשבת והגדתי זה לפני מו"ח ז"ל וקלסי':
הנס. שלקחו כל א' שה בעשור לחדש ואותו שנה היה יו"ד בחדש בשבת והקשו הוה ליה לקבוע ביו"ד לחדש אפי' חל בחול עיין אחרונים ובח"י. ומה שהקשה הב"י דאם כן כל הד' ימים יהיו נקראים גדולים י"ל דהנס היה שאומרים לשחוט לאלהיהם ובשבת אמר המצרי אמת הוא ומה שלא שחטו משום שהוא שבת משא"כ בשאר ימים מהרב רבי משה רבי אליוש. אין מפטירין וערבה אלא כשחל שבת הגדול בע"פ וכ"נ. רש"ל היה דורש שכל א' יאכל מעט קודם הפסח מקמח של פסח כי שמא היה שם חשש חימוץ ויתלה במה שאכל. (ומ"א תמה עליו דז"א אלא בדבר יבש עיין י"ד סימן ק"י וקמח בקמח הוי דבר לח ע"ש וח"י כ' דדינא קאמר ואע"ג דלא מהני עכ"פ כ"א בנפל אחד מהם בשוגג ע"ש). טוב ליתן ממנו לעניים. מט"מ ושל"ה:
ס"א שבת כו'. שבת פ"ו ב' ואותו היום חמישי בשבת כו' ועתוס' שם ד"ה ואותו כו' וכ"ה במדרש ש"ט במזמור קל"ו ובילקוט ריש פ' בא ובפסיקתא שם והגמ"ר וכל בו כ' בע"א: והמנהג. שמאז התחיל הגאולה ע"י לקיחתו אבל הוא דבר שאינו דהא מפורש במכילתא סוף פ' בא שומע אני מר"ח ת"ל ביום ההוא אי ביום ההוא יכול מבעוד יום ת"ל בעבור זה בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך כו':
שולחן ערוך אורח חיים סימן ת״ל, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
