א׳
ושל נשואין. אבל בת כהן לישראל (ע"ה) או בת ת"ח לע"ה אינה מצוה כדאיתא פ"ג דפסחים עמ"ש סי' תר"ע:
שלא לערב עירובי תחומין אלא לדבר - שולחן ערוך אורח חיים סימן תט״ו
שלא לערב עירובי תחומין אלא לדבר. שולחן ערוך אורח חיים סימן תט״ו - 4 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן תט״ו
סעיף א׳
שלא לערב עירובי תחומין אלא לדבר מצוה. ובו ד סעיפים:אין מערבין ערובי תחומין אלא לדבר מצוה כגון שהיה רוצה לילך לבית האבל או לבית המשתה של נישואין או להקביל פני רבו או חבירו שבא מן הדרך וכיוצא באלו: הגה או שרוצה לילך לטייל ביום טוב או בשבת בפרדס שיש בו שמחה בזה מיקרי דבר מצוה (תה"ד סימן ע"ז) או מפני היראה כגון שהיה רוצה לברוח מן העכו"ם או מן הלסטים וכיוצא בזה ואז מותר לו לילך אפי' לדבר הרשות (טור והג"א פרק בכל מערבין) ואם עירב שלא לא' מכל אלו אלא לדברי הרשות הרי זה עירוב:
סעיף ב׳
אין מערבין עירובי תחומין בין השמשות ואם עירב עירובו עירוב:
סעיף ג׳
אמרו לו שנים צא וערב עלינו א' עירב עליו מבעוד יום וא' עירב עליו בין השמשות זה שעירב עליו מבע"י נאכל עירובו בין השמשות וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משחשכה שניהם קנו עירוב ויש חולקים:
סעיף ד׳
כשמניח עירובי תחומין מברך על מצות עירוב ואומר בזה העירוב יהא מותר לי לילך ממקום פלוני אלפים אמה לכל רוח ואם מערב לרבים אומר יהא מותר לפלוני ולפלוני או לבני מקום פלוני:
מגן אברהם · אורח חיים סימן תט״ו
ב׳
או חבירו. ואפי' אינו חכם (כ"מ בת"ה) או שיצא לפקח על עסקי רבים (תוס' דפ"ח) או שהיה חוץ לעירו וצריך לילך לביתו (ש"ג רפ"ח) במהרי"ל נסתפק אם מותר לערב כדי לילך למנין ולפי מ"ש סימן צ' סי"ו ודאי שרי וכ"מ ממ"ש סימן שי"א סס"ב והמערב ברגליו יכול לערב לדבר הרשות (ב"י) עסי' ת"ח עמ"ש סי' תמ"ד:
ג׳
עירובו עירוב. ולהיש חולקין בס"ג ס"ל דפסול כיון שלא היה לו חזקת כשרות עסי' ת"ט ס"ו ובמ"מ:
ד׳
מברך על כו'. אף על גב דקולא הוא שיוצא חוץ לתחום מ"מ שייך לומר וצונו שלא להלוך בלא עירוב כענין שחיטה:
ה׳
ואומר כו'. ואם לא אמר אינו עירוב כמ"ש סי' תי"ו ס"ב ע"ש וע"ס סי' שס"ו:
נחלת הכלל · Magen Avraham
באר היטב · אורח חיים סימן תט״ו
א׳
נישואין. אבל בת כהן לישראל או בת ת"ח לע"ה אינו מצוה גמרא פסחים וכתב המ"א בסי' תר"ע סק"ד דאם אומרים שירות וזמירות הוי סעודת מצוה ע"ש:
ב׳
חבירו. אפילו אינו חכם. או שיצא לפקח על עסקי רבים. או שהיה חוץ לעירו וצריך לילך לביתו ש"ג. ובמהרי"ל נסתפק אם מותר לערב כדי לילך למנין וכתב המ"א ולפמ"ש סי' נ' סי"ו ודאי שרי וכ"מ ממ"ש סי' שי"א סוף ס"ב. והמערב ברגליו יכול לערב לדבר הרשות. ב"י עיין מ"א:
ג׳
ואומר. ואם לא אמר אינו עירוב כמ"ש סי' תי"ו ס"ב ועיין ססי' שס"ו:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · אורח חיים סימן תט״ו
א׳
ס"א של נשואין. אע"ג דסעודת אירוסין ג"כ מצוה כמ"ש בפ"ג דפסחים מ"ט א' דוקא לארוס עצמו כמש"ש אצל חמיו: או חבירו. שם ורבנן זמנין דניחא כו': או שרוצה. י"ט י"ב א' וכפי' תוס' שם ד"ה ה"ג כו': ואז מותר. פ"ה די"ט מ' א' מי שזימן כו' לא יוליכו כו': ואם עירב. פסחים מ"ט א' ולשבות שביתת הרשות וכפרש"י שם וע"ש בתו':
ב׳
ס"ב ואם עירב. רש"י שם מהא דלמטה ס"ג: כשמניח ואומר. כמש"ל:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר הגולה · אורח חיים סימן תט״ו
א׳
עירובין פ"ב
ב׳
משנה שם
ג׳
משנה שם ל"ו
ד׳
רמב"ם בפרק ב' מהלכות עירובין
ה׳
שם במשנה
ו׳
טור בשם הרמב"ם שם
ז׳
משנה שבת ל"ד כדמפרש לה שם בגמרא
ח׳
טור בשם הרמב"ם שם
ט׳
שם בגמ' ל"ד ובעירובין מ"ו
י׳
רמב"ם שם וכן פירש"י
י״א
לפירוש ור"ח שבעירובי חצרות דוקא הוא וכן ודעת הרא"ש ורמב"ם והרשב"א
י״ב
רמב"ם שם וספר העתים ומוסכם מן הגאונים
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
על הסימן הזה
שולחן ערוך אורח חיים סימן תט״ו, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל