אם יש תחומין למעלה מי׳ טפחים - שולחן ערוך אורח חיים סימן ת״ד

הוי דאורייתא. ודוקא לאדם עצמו אבל כליו ובהמתו הוי דרבנן (רלב"ח כ"ח) ובר"מ אלשקר מ"א נראה שחולק בזה (כ"ה שצ"ז):

והואיל וכו'. אפי' חוץ לי"ב מיל אינן דאורייתא לפי שאינן דומין וכו' ולכן אזלינן לקולא (מ"מ וכ"מ פכ"ז) ר"מ אלשקר סימן ק"ח כ' דמותר לירד מן הספינה במעבור' אם לא במקום שנהגו להחמיר ויש אוסרין במעבורת וע' ת"ד ע"ד (כ"ה) עמ"ש ססי' של"ט וכ' בכ"ה דאם הספינה גוששת אסור להלך כולה דאין להלך בה יותר ממיל עכ"ל בשם בד"ה ובסי' ת"ה ס"ז אי' בהדיא דמותר ע"ש:

למעלה מי'. ואף על גב דמים קנו שביתה אף על פי שהם למעלה מי' כמו שכתבתי סי' שצ"ו סי"ד י"ל דמים חשיבי כולהו כחדא דמחוברין הם לקרקע (תו' ד' מ"ה) ואם יצא פעם א' ליבשה משחשיכה קנה שם שביתה ואין לו אלא משם אלפים (בד"ה בשם הרשב"ץ):

ואם כבר יצא. כלומר שהפליגה ספינתו משם חוץ לאלפים:

ה"ל כל העיר כד"א. צ"ל דמיקרי יצא שלא לדעת עסי' ת"ה ס"ז וה"ה דחפוהו עכו"ם לתוך העיר ה"ל כולה כד"א ועמ"ש סי' ת"ה ס"ו (מהרי"ל) ואם לא יצא ממקום שפגע למטה מי' אלפים אמה וכלתה מדתו בחצי העיר אסור להלוך יותר כמ"ש סי' ת"ג וסימן א': הבא בשבת מחוץ לתחום מותר לילך בי"ט שלאחריו חוץ לד"א (ב"י והג"ה וש"ל דלא כש"ג) ופשוט דהג"א מיירי שפגע פעם א' למטה מי' דהא פסק דאין תחומין למעלה מי' ושניהם הם מא"ז אלא שהרב"י מביא ממנו ראי' למ"ד יש תחומין למעלה מי' והפליג מע"ש והע"ש לא דק עסי' רמ"ח:

ואין בכל אחד מהן ד"ט. דאי היה ד"ט היה ניחא להילוך שם פשיטא דאיסור תחומין נוהג שם אלא באין שם ד"ט ולא ניחא הילוך שם מספק' לן:

בימים. אפי' חוץ לי"ב מיל אינן דאורייתא לפי שאינן דומין לדגלי מדבר ולכן אזלינן לקולא. ר"מ אלשקר סימן ק"ח כתב דמותר לירד מן הספינה במעבורת אם לא במקום שנהגו להחמיר ויש אוסרין במעבורת ועי' ת"ד ע"ד כנה"ג. ועיין מ"ש סי' של"ט ס"ז:

למעלה. וכתב המ"א ואם יצא פעם א' ליבשה משחשיכה קנה שם שביתה ואין לו אלא משם אלפים. בד"ה בשם הרשב"ץ:

יצא. כלומר שהפליגה ספינתו משם חוץ לאלפים:

וצריך. וה"ה אם דחפוהו עכו"ם לתוך העיר ה"ל כולה כד"א ועיין מ"ש סימן ת"ה ואם לא יצא ממקום שפגע למטה מיוד אלפים אמה וכלתה מדתו בחצי העיר אסור להלוך יותר כמ"ש סי' ת"ג וסי' ת'. הבא בשבת מחוץ לתחום מותר לילך בי"ט שלאחריו חוץ לד"א. ב"י ועיין מ"א:

ס"א ומה שיהיה. ע' רי"ף פ"ו דשבת גבי פורפת כו' וכ"ה בגמרא שם ל"ד א' עירובין מ"ה ב' י"ט ג' ב' ושארי מקומות בש"ס וה"ה בספיקא דדינא כמ"ש בפ"ק דע"ז: מיהו. שם ושם: ולא ע"י. בגמ' שם: למ"ד כו'. רי"ף ספ"ק דעירובין בשם הירושלמי וכ"כ תוס' בחגיגה י"ז ב' בד"ה דכתי' כו' בשם י"מ אבל כת' דהש"ס שלנו פליג על הירושל' מדקאמר בפ"ו דשבת ופכ"ד דידע לה בתחומין ואליבא דר"ע ול"ק ג"כ אליבא דרבנן ובכה"ג וכן הקשה הרא"ש בספ"ק דעירובין וכן הריטב"א וש"פ והביאו עוד ראיות ממ"ש בכמה מקומות תחומין דרבנן עירובין דרבנן וע' תוס' שכ ואינה כלום דודאי ד' אלפים אמות דרבנן אבל ראיה גדולה יש ממ"ש מ"ה ב' ואמאי ליקני כו' ואב"א הוי כו' ושם כמה מילין: והואיל ואין. לשיטת הרי"ף בפ"ק דשבת דבמקום שיש איסור תחומין אפי מיום ראשון אסור להפליג וכמ"ש בסי' רמ"ח וע"כ הא דספינה למעלה מי' כמ"ש הרי"ף שם וצ"ל דאין תחומין: מי שבא. שם ל"א בספינה כו' ת"ש מעשה שבאו כו': ממקום שפגע. אפי' באמצע היום מדקאמר שם אא"ב כו' ודלמא עמדה ועתוס' מ"ה ב' ד"ה ליקנו בעובדא דר"ג כו' וז"ש כאן לעולם היתה כו': ואם הוא. כנ"ל דספיקא דרבנן הוא: ואם כבר כו' דאין לו. שם אי א"ב כו' דילמא עמדה: מ"מ אם צריך. כמש"ל סי' ת"ו: ה"ל כל העיר. שם הוליכוהו לעיר. וה"ה בכה"ג כמ"ש אא"ב כו' כנ"ל והלכה כר"ג וא"ל משום דשבת באויר מחיצות דמדפריך דכ"ע מיהת הלכה כר"ג בספינה כו' ולא שאלו על ר"ג גופא מ"ט אלא ש"מ דאף ע"ג דיצא לדעת לא מהני כמ"ש בסי' ת"ה ס"ו כאן ה"ל כשלא לדעת:

בעיא בגמרא דף מ"ג ולא נפשטא וכתבו רמב"ם בפכ"ז מה"ש

ה"ה בשם תשובת הרמב"ם

שם ושם

רמב"ם והרמב"ן והרשב"א ממתניתין דעירובין מ"א במעשה דר"ג אוקי לה שם בגמר' במהלכת למטה מי'