במה מודדין התחומין ובמקום המדידה - שולחן ערוך אורח חיים סימן שצ״ט

נהר. שהוא רחב יותר מכ"ה אמה (ב"י):

לבו. דאם יהא א' נותן נגד צווארו ואחד נגד רגליו יתקצר החבל לפיכך קבעו לו מקום:

כנגד העיר. כדי להבליע ההרי' וגאיות שכנגדה:

הגיע לגיא. ובגיא אפי' מתלקט י' מתוך ד' מבליע שאין טורח בהבלעה שא"צ כלונסות (ב"י):

לא יתרחק. שהרוא' יאמר מדת תחומין באה לכאן:

ביותר על זה. היינו אם עולה יותר על תק"פ אמה בקירוב (רמב"ם):

קטן לא. ואף על גב דבמילי דרבנן נאמן כמ"ש סי' תל"ז גבי חמץ שאני התם דהוי בידיו (תוס' דף נ"ט) עמש"ש וסי' ת"ט ס"ח ובי"ד סי' קכ"ז סס"ג:

אבל נאמן הגדול. עבח"מ סי' ל"ה והע"ש לא ע"ש בסמ"ע סימן י"ח:

של חמשים. דכתיב ורוחב חמשים בחמשים אמרה תורה בחבל של נ' מדוד נ':

כנגד לבו. קבעו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל שלא יתן זה כנגד צואריו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר והתחומים מתמעטין:

בכל כחו. לפי שהחבל הוא מכביד באמצע ואינו נמתח כראוי:

כטבלא מרובעת. ב"י הביא בשם הר"ר יונתן וז"ל בעיר מרובעת עסקי' שאין בה אלא אלפים על אלפים דזה נמי תחומי' מרובעים שאם אינה מרובעת כגון ג' אלפים ארכה ורחבה אלפים לא יהיו מרובעים התחומין דוקא שלא יהא אורכן אלא כרחבן או שנאמר שניתן לרחבן כמו לאורכן אלא כך יהא דינא על פני כל העיר רחבן אלפים ומשך התחומין כמשך כל העיר ואם היתה עיר קטנה שאין לה אלא אלף אמה רוחב אין לה לתחומים אלא טבלה ארכה אלפים אמה ורחבה של אלף אמה רק במדת הקרנות הם שוות עיר של אלף לשל אלפים שלעולם נותנין לקרנות טבלא של אלפים על אלפים עכ"ל והקשה ב"י דאטו מפני שהעיר קטנה שאין לה אלא אלף אמה יגרע שיעור התחומין מי גרע ממי ששבת בבקעה שזכה לו מקומו ד"א ואלפים לכל צד מרובעות וא"כ עיר קצרה כנגד כל צדדי העיר יש לו אלפים אמה נמצא שאם הי' ארכה ג' אלפים ורחבה אלפים מהלך חוץ לעיר ממזרח למערב ז' אלפים ג' אלפים שכנגד העיר ואלפים לצד מזרח ואלפים לצד מערב ומן הצפון לדרום מהלך ו"א אלפים שכנגד העיר ואלפי' לצד צפון ואלפים לצד דרום אם היתה אורכה אלפים ורחב' אלף מהלך ממזרח למערב ו"א אלפים שכנגד העיר ואלפים לצד מזרח ואלפים לצד מערב ומצפון לדרום מהלך ה"א אלף שכנגד העיר ואלפים לצד צפון ואלפים נצד דרום עכ"ל ואני תמה מאוד דודאי גם הרר"י ס"ל לדינא הכי דמ"ש אין לה לתחומים כו' פי' דטבלא כזו אנו מציירים תחלה מלבד התחומין ואליה נותן אלפים לכל רוחב שלה ואורך מלבד מילוי הקרנות והיינו כדברי הב"י ומ"ש הרר"י ומשך התחומין כו' פי' דלענין התחומין פי' כמה יכול לילך היינו ממזרח למערב במשך העיר כולה הן רב או מעט ונוסף ע"ז הקרנות נמצא שהטבלא של התחומים אינה מרובעת וכמ"ש ב"י לדינא כן נתכוין הרר"י ובחנם טרח ב"י בזה:

נהר. שהוא רחב יותר מכ"ה אמה. ב"י:

שטעה. היינו אם עולה יותר על תק"פ אמה בקירוב. רמב"ם:

ס"א לא. ולא. מתני' שם: שהוא. מפני. גמ' שם:

ס"ב אם יש. רא"ש בשם ירושלמי וכ' הטור מסתברא כהאי מ"ד:

ס"ד וכשיגיע להר הגיע לגיא כו'. שם אר"י א"ש ל"ש אלא שאין חוט המשקולת עד מתני' ושם בתוס' ד"ה אבל. ור"ת כו' ע"ש כמה פי' עד כמה יהיה הגיא כו' עד ורבינו שמואל. וכלל לשיטת טוש"ע בגמרא שם שיש שם ג' בבות מילתיה דשמואל ולישנא בתרא דרב יוסף ולישנא בתרא דרבא. בבא ראשונה בקידור לבד ואחרונה בהבלעה לבד מציעתא בשניהם מציעתא בגיא לבד אחרונה בהר לבד וראשונם אף בהר ושם אף בהבלעה נמצא בגיא ב' בבות ראשונה ומציעתא א' בקידור וא' בשניהם ובהר ב' אחרונה וראשונה א' בהבלעה וא' בשניהם והכלל דהבלעה דגיא קל מכולם ודהר קשה מכולם ולפ"ז הכלל בקיצור כי ראשונה בכולם לבד הבלעה דגיא שהוא קל בטורח מכולם ואחרונה בהבלעה דהר לבד שחמור בטורח מכולם ומציעתא בשנים דגיא בהבלעה וקידור דשלא להבליע ולא לקדר ודאי שאין חילוק ביניהם וסי' אב"ג למפרע אבל רש"י לא כת' כן אלא מילתא דרבא בקידור ובהבלעה דהר אך דמשמע כדברי רש"י וכן בעומקו של גיא חולק ג"כ רש"י שמפרש רק בהבלעה. וכלל אלו הב' סעיפים שפסק כאחרים שם וכלישנא בתרא דרב יוסף וכלישנא בתרא דרבא ויש שם ג' חילוקים כנ"ל ב' בגיא וא' בהר האחד בין חוט יורד כו'. הב' בין עמוק אלפים או לא בשאין חוט כו'. הג' במתלקט כו' וחילוק הא' לא קאי אלא אקידור וכמ"ש רש"י שם שהבלעה היא קל בגיא כנ"ל. וחילוק הג' לא קאי אלא אהבלעה שבהר הוא חמור ההבלעה כנ"ל. וחילוק הב' קאי בין אקידור בין אהבלעה וחילוק הב' לא שייך כלל בהר וחילוק הג' לא שייך כלל בגיא וחילוק הא' שייך נמי בהר אלא ששם קאי בין אקידור בין אהבלעה דשם חמור יותר ההבלעה הכל כמ"ש למעלה:

ס"ו הגיע. כל"א שם ברש"י:

ס"ח היה לנו. שם מתני' וגמרא וכפי' הרמב"ם וע"ש בפי' המשנה: מדד כו'. הרא"ש שם פ"ה ס"ח ע"ש. אבל ליתא דהא ודאי כשמודדין התחום מאמצע העיר אלפים במישור אזי שוה ציון התחום לכל אותו הרוח אף שבמקום א' יש שם הרים שהיינו צריכים לקדר והיה שם ציון סוף האלפים קודם ציון תחום זה מ"מ ודאי אזלי' בתר מדידת תחום במקום א' דהיאך אפשר שכל א' יצטרך למדוד ברוח א' בכל המקומות שבאותו רוח אלא כמש"ש שמותחין חוט שוה לכל אותו רוח וא"כ למה נחמיר כאן שימדדו לו באלכסון ויפחתו לו בצד הב' הרבה בחנם אלא נראה ברור דלשיטת התוס' שם הכי פי' אם מדד מב' רוחות דהיינו למזרח ולמערב וריבה ברוח א' וברוח הב' מיעט שומעין אף למקום שמיעט ולא יהבינן שם רק כפי שמדד ולא אמרינן שטעה אלא דתלינן בקידורין ובמדידה יפה:

גמרא עירובין נ"ח

משנה

פלוגתא בירושלמי והכריע הטור כמ"ד שחוזר לאחוריו

משנה שם כ"ז

בפי' רש"י נ"ח בשם התוספתא

משנה שם וכפי' התוס' ורא"ש בשם ר"ח

משנה שם נ"ז

בגמרא נ"ח מימרא דרב יהודה

הרא"ש שם כאשר הגהתי כן הוא ברא"ש שהביא הב"י

שם מימרא דרבא

התוס' והרא"ש שם

שם בגמ' בפי' המשנה מקדרין

ברייתא שם וכפירש"י

הרא"ש שם

משנה שם נ"ז וגמרא פ"ח

שם במשנה ובפי' רש"י

שם בגמ'

הרא"ש שם

שם בגמרא

הרא"ש שם

היינו מאי דאמר רב יהודה שם

כלישנא בתרא דרב יוסף

משנה שם נ"ז וכפי' רש"י שם

משנה שם כפי' רש"י והרמב"ם

רמב"ם בפכ"ח מה"ש

פי' וכ"ש ששומעין לו במקום שמיעט להחמיר ב"י)

משנה שם

בגמ'

כפירוש רמב"ם בפ' כ"ח מה"ש

משנה שם

מ"ש ז"ל כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונ' ותרי חומשי דאלפים הוי ת"ת:

פירוש דתרי חומשי דאלף ותכ"ח הוו תקפ"ב (בקירוב)

משנה שם נ"א

משנה כתובות מ"ח