דין צדוקי ומומר בעירוב - שולחן ערוך אורח חיים סימן שפ״ה

צדוקי. ואף על פי שמחלל שבת במילי דרבנן מ"מ אנוסים הם דמנהג אבותיהם בידיהם:

ישראל מומר. ואם חילל שבת בחד זימנא לא מקרי מומר (הג"מ פ"ב ותוס') עבי"ד סי' י"א:

פתח אחר. ואם פתח לו פתח אחר שמימר עסי' שפ"ג:

צדוקי כו'. בסעיף ב' כתב שהמחלל שבת בפרהסיא הוה מומר אפי' במידי דרבנן מ"מ צדוקים דהאידנא לא חשיבי מומרים אף על פי שעוברים בפרהסיא אמילי דרבנן דמזיד דידהו כאונס דמי דמעש' אבותיה' בידיהם והוי ליה כתינוק שנשבה בין העכו"ם (ב"י):

צדוקי. ואע"פ שמחלל שבת במילי דרבנן מ"מ אנוסים הם דמנהג אבותיהם בידיהם:

מומר. ואם חילל שבת בחד זימנא לא מקרי מומר עיין בי"ד סי' י"א:

שהמיר. כתב בגינת ורדים כלל ג' סי' כ"ב דאם השכיר מן הגזבר אפי' שאחר העירוב ח"ו המיר א' משכונות ישראל מועיל העירוב שנעשה קודם ההמרה לפי ששכרו מן הגזבר נכנס בשכירות זו גם בתים יחידים מישראל שיהיו היחידים טפילין למרובין וכללות המרובים מתקיימות השכירות בידם עיין שם:

ס"א צדוקי. כר"ג שם במתני' ואף לר"י כאבע"א שם ס"ט א': אבל. ל"א ב' כיון דליתא בעירוב אינו בשליחות וכמ"ש בפ"ב דגיטין:

ס"ג אפי' אינו. שם שלא נתן כו' וכר"י: אפי' מחללו. שם ההוא דנפק כו' וע"ש רש"י ד"ה בחומרתא. ואומר אני כו':

ס"ד הוא אוסר. דהוא מומר לכל התורה כולה שם: שחל. דוקא: אבל אם. שם מ"ט א' ס"ז א' וז"ש פתח קטן:

משנה עירובין ס"א ובגמ' בפי' המשנה וכרשב"ג הרא"ש בשם ר"מ ורמב"ם בספ"ג

פשוט בריש חולין ד'

ברייתא עירובין ח"ט

תוספת ורא"ש והמרדכי שם וכן דעת רש"י

רשב"א בתשובה