דין שתי גזוזטראות בשתי עליות - שולחן ערוך אורח חיים סימן שע״ג

נסר. כ' הש"ג דבעי' שיקבע הנסר במסמר שלא יוכל ליטלו בשבת:

דינא הכי. ודוקא כשאין כל משך הגזוזטראות סמוך רק במשך י' אמות הם סמוכים דהוי פתח כמ"ש סי' שע"ב ס"ז אבל אם סמוכין זו לזו יותר מי' אמות מערבין א' ואין מערבין ב' והוא הדין כשכל משך אורך הגזוזטראות סמוך אפי' פחות מי' דהוי כנפרוץ במלואו וכ"כ במ"מ בשם הרשב"א וכ"כ הב"ח:

אינם יכולין לערב. שכשיתנו הנסר מזו לזו יבא מקרן זויות של זו לשל זו ופתחא בקרן זויות לא עבדי אינשי ועסי' שס"ח ס"ב:

חשיב שפיר כפתח. פי' דהוי כאלו הנסר מונח בשוה:

כפתח. ודוקא כשהן רחוקות זו מזו כגון שהמבוי רחב אלא שהם זו שלא כנגד זו ואם תמשך חוט מזו לצד שכנגדו יהיה פחות מג' טפחים מזיז שכנגדו אבל אם הם סמוכות זו לזו ממש שיערו בארבע כמ"ש בהג"ה ואין צריך נסר:

גזוזטראות. פי' נסרים בולטים משפת תקרת העלייה לר"ה. רש"י:

הרי הוא כפתח. פי' על ידי זה מותר לטלטל בשני החצירות מזה לזה אם ירצו לערב יחד ועל זה כ' רמ"א דאם אין המרחק שביניהם ד' אפי' בלא נסר הוה שם כפתח כיון דיכול לפסוע מזה לזה והוה דינו כמו בחריץ שבסי' שע"ב סי"ו כל שיש שם פתח דהיינו אם נסתר קצתו עד עשרה ה"נ הך קירוב שיש בין החצירות על הגזוזטראות שיכולין לפסוע מזה לזה הוה פתח ובתו' דף ע"ח כתוב בשם ר"ת דלא איירי בנותן נסר מזו לזו ודין חריץ נותן לגזוזטראות דאם יש בין זו לזו ד' מערבין שנים ולא אחד כמו חריץ אבל בפחות מד' רגיל לפסוע מזו לזו משום הכי אמר היכא דליכא ד' מזו לזו מערבין שנים ואם רצו א' כו' והיינו כמ"ש. ובב"י בשם המ"מ כתב כאן שאם אין ביניהם מרחק ד' א"צ נסר מזו לזו אלא אף בלא נסר מערבין א' ולא שנים כל שהן זו כנגד זו עכ"ל והנה זה סותר מ"ש בשם התו' ודברי הרמ"א ולק"מ דזה מיירי במערב לטלטל מגזוזטרא לחברתה והם רחבות הרבה נמצא שההפסק אויר שביניהם שאין בו ארבע טפחים מבטל הפתח ודומה לחריץ וכותל שנפרצו יתר מעשר דא"א לערב אלא א' משא"כ בדברי תו' ורמ"א כאן שהגזוזטרא אינם רחבים ואינו רוצה להשתמש שם רק שעל ידיהם יהיה פתח מחצר לחצר ובזה מערבין כמו שרוצים כל זה בריר ופשוט:

אינם יכולים לערב יחד. הטעם בטור שכשיתנו הנסר מזו לזו יבוא מקרן זוית של זו לזו ולא חשוב פיתחא דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי משמע כל שאינם בקרן זוית שפיר מהני הנסר אע"ג דהוה בעיקום וכ"מ בקושיית התוספות דבנסר מהני אפילו זו שלא כנגד זו:

נסר. וקבעו במסמר שלא יוכל לטלטלו בשבת. ש"ג:

ס"א ונתן ביניהם. כפרש"י שם: ואם אין. כפי' ר"ת שם ד"ה וכן והוא ג"כ בתוספתא פרק שמיני דמכילתין:

משנה עירובין ע' שם

שם בגמרא ע"ט

שם בגמרא