הבדלה שעושה ש״ץ - שולחן ערוך אורח חיים סימן רצ״ה

פסוק ויהי נועם יאמרו מעומד [כתבים] ויש מקומות שא"א ויהי נועם בבית אבל רק מתחילין יושב בסתר [כ"ה] עסי' רצ"ו ס"ז וכופלין פסוק אורך ימים וגו' שאז נשלם השם היוצא ממנו [טור מנהגים] וע' במט"מ שהאריך בזה וכ' שיש בישועתי ב' יודי"ן וכשכופלין אותן היא ד' יודי"ם והיא שם הוי"ה במילוי יודי"ן אח"כ מצאתי בתשב"ץ כשכופלין אותו יש בו תיבות כמנין הכהנים ק"ל שכהני חשמונאי אמרו אותו במלחמ' ונצחו וכ"כ בסידור מהרר"ה והיא המילוי שם של הוי"ה במילוי יודי"ן כמ"ש של"ה כזה י' י"ו יו"ד וכו' וקריא' המזמור נחשב' לאחד ובזה מיושב קושית מוהרר"ה במרדכי: אליהו הנביא במ"ש. שאין אליהו בא בע"ש וגם מבע"י אם יש תחומין למעלה מי' וא"כ דלמא הלכה יש תחומין ולא יבא בשבת לכן אומרים במ"ש [לבוש] דלא כע"ש דלא דק ועסי' ת"ר דבי"ב מיל קיי"ל לחומרא ע"ש:

ואומרים ויהי נועם. כ' הטור ונוהגין לכפול פ' אורך ימים כו' שעי"כ נשלם השם היוצא ממנו עכ"ל. ומתחילין בואתה קדוש לפי שאין גאולה בלילה וגם ואני זאת בריתי א"א אע"ג דבסי' תקל"ט לענין ט"ב נתן הטור טעם לפי שיהי' נראה כמקיים ברית על הקינות וזה אין שייך כאן נראה כיון דאלו ב' פסוקים ובא לציון ואני זאת בריתי הם סמוכים ביחד בספר ישעיה כל שא"א האחד גם הב' א"א. ובט"ב כ' הטור הטעם באמת על שאין לומר שניהם כיון שאין הפסוק של זאת בריתי אינו שייך ה"נ לא יאמר ואתה קדוש והוא טעם נוסף על שאין גאול' בלילה:

כגון שחל י"ט כו'. אפי' ביום ו' דבעי' ו' ימים שלימים למלאכה:

א"א סדר קדושה. דויהי נועם שייך למלאכת המשכן וע"י שרתה שכינה וזהו ואתה קדוש יושב תהלות ישראל [מצאתי]:

ויהי נועם. וצריך לאומרו מעומד כתבים. ויש מקומות שא"א ויהי נועם בבית האבל רק מתחילין יושב בסתר כנה"ג. וכופלין הפסוק אורך ימים וגו' ועי' במט"מ שהאריך בזה ומתחילין ואתה קדוש לפי שאין גאולה בלילה וגם ואני זאת בריתי וגו' אין אומרים עי' ט"ז:

בשבוע. אפי' ביום ו'. ט"ז:

קדושה. דויהי נועם שייך למלאכת המשכן וע"י שרתה שכינה וזהו ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. ט"ז:

אליהו הנביא. עיין מ"א:

ס"א אומרים כו' שאז. דע"כ נמשכת קדושת שבת ועתוס' בפ"ד דפסחים נ' ב' ד"ה העושה כו' בשם ירושלמי וע"ש: ובזמן. ע' ט"ז ס"ק ב' ג': מבדיל. בפסחים ק"א א' ושמואל ל"ל כו' אבל בהבדלה מודה לרב ובתענית כ"ד א' דיירנא כו': ונהגו. עמ"א:

טור.