דיני תפלת מוסף בשבת - שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ״ו
דיני תפלת מוסף בשבת. שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ״ו - 5 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן רפ״ו
סעיף א׳
דיני תפלת מוסף בשבת. ובו ה סעיפים:זמן תפלת מוסף מיד אחר תפלת השחר ואין לאחרה יותר מעד סוף שבע שעות ואם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע ואע"פ כן יצא ידי חובתו מפני שזמנה כל היום ואם שכח ולא התפלל עד שעבר כל זמנה אין לה תשלומין ויש בה נשיאת כפים: הגה ואם התפלל אותה קודם תפלת שחרית יצא (אהל מועד בשם הרשב"א ר"י פ' תפלת השחר):
סעיף ב׳
כל יחיד חייב להתפלל תפלת המוספין בין אם יש צבור בעיר או לא: הגה [ואח"כ חוזר השליח צבור התפלה כמו בשאר תפלות] [ב"י בשם שבולי לקט]:
סעיף ג׳
מותר לטעום קודם תפלת המוספין דהיינו אכילת פירות או אפי' פת מועט אפילו טעימה שיש בה כדי לסעוד הלב אבל סעודה אסורה:
סעיף ד׳
היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספים כגון שאיחר מלהתפלל תפלת מוסף עד שש שעות [ומחצה טור] שהוא זמן תפלת מנחה צריך להתפלל של מנחה תחלה ואח"כ של מוסף: הגה ומיהו אם הקדים של מוסף יצא [ב"י בשם הרשב"א] וי"א דהיינו דוקא שצריך עתה להתפלל שתיהן כגון שרוצה לאכול ואסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה אבל אם אינו צריך עתה להתפלל מנחה יכול להקדים של מוסף: הגה ומיהו אם הגיע זמן מנחה קטנה יתפלל מנחה תחלה (הר"י והרא"ש בשם ירוש') ויש מי שהורה שאין עושין כן בצבור להקדים תפלת מנחה לתפלת מוסף כדי שלא יטעו:
סעיף ה׳
בשבת ויו"ט אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא (וע"ל סי' קל"ג):
בכתבי האר"י כתב תקנת שבת בקו"ף אבל בב"י בשם ש"ל אי' תכנת בכ"ף מל' תכנתי עמודיה סלה וכן המנהג, עוד כתבו שמע כו' ה' אחד הוא אלקינו ואין לומר ב"פ אחד ומנהג שלנו לומר ב"פ אח' י"ל ואת מוסף כו' בוי"ו וכן בכל מוסף (רש"ל ס"ד): אכילת פירות. ואף על גב דאסור לאכול קודם קידוש ואין קידוש אלא במקום סעודה י"ל דדי כשישתה כוס יין אחריו כמ"ש סי' רע"ג ס"ה או שיטעם פירות ויתפלל במקומו ויאכל אח"כ הפת וא"ל דלא חל עליו חובת קידוש דהא רשאי לאכול מעט פת וחל עליו קידוש וכ"מ בב"ח וכתב דמדינא שרי לאכול אפילו סעודה אלא שהמנהג להחמיר ולכן מאן דחלש ליביה וקשה עליו טובא להתפלל מוספין קודם אכילה יקדש ויאכל קודם מוסף עכ"ל וברא"ש פ"ד דברכו' משמע דלא גרע ממנחה עסי' רל"ב וי"ל כיון דאיכא מ"ד בגמרא דיחיד פטור מתפלת מוסף מותר לאכול:
ב׳
פת מועט. אפי' כביצה כמ"ש ססי' רל"ב:
ג׳
של מנחה. אף על גב דפסק בסימן רל"ג דאין להתפלל לכתחלה מנחה גדולה י"ל דהכא כיון שצריך להתפלל מוסף צריך להקדים מנחה תחלה דעכ"פ זמנה היא וכמ"ש שם אם רוצה לאכול וא"כ האידנ' דסומכין על קריאה לבהכ"נ א"צ להתפלל עתה מנחה, ונ"ל דאם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף דמנחה יש לה תשלומין בערבית עסי' ק"ח:
בטור כתוב ובספרד נוהגים לו' משנת פרק א' ובסי' רצ"ד כ' שבספרד אומרים פרקי אבות בשחרית בשבת וא"כ למה לא זכר דבר זה כאן ושמעתי מגיהים כאן במקום פרק א' פרקי אבות דהיינו שהי' כתוב ר"ת פ"א והיינו פרקי אבות וטעה המעתיק וכ' פרק א': (א) קודם תפל' השחר יצא. לפי שבמוסף נאמר בבוקר אלא דבמס' יומא יליף מקרא יתירה דנסכים קודמין למוספין כמ"ש הטור:
ב׳
מותר לטעום כו'. דהא דאמרי' דאין הלכה כרב הונא דאמר אסור לטעום קודם המוספים היינו טעימה בעלמא אבל אכילה דהיינו סעודה אסור כדאיתא בתענית שמביא הטור וה"נ אי' בסי' רל"ב בתפלה המנח' דלא קי"ל כריב"ל דאמר אסור לטעו' קודם מנחה אלא מותר לטעום והיינו טעימא בעלמא אבל סעודה לא וה"נ ממש כן הוא ומו"ח ז"ל חולק על ב"י וש"ע ומתיר כאן מדינא אפי' סעודה כיון דאין כאן הוכח' לחלק ולומר דלענין סעודה קי"ל כר"ה והעיקר כמ"ש ב"י דודאי יש כאן הוכחה מתענית שמביא הטור ותו דא"צ הוכחה דודאי אמרינן דלא פליגי אלא לענין טעימה כמשמעות דברי רב הונא ובזה צריך התלמוד לפסק הלכ' אבל לאכיל' לכ"ע אסור ולא הוצרך בזה לפסק הלכ' והא דכ' הטור אלמא אין דרך לאכול קודם לא תטעה לומר שאין איסור רק שאין דרך כך דודאי איסור יש כמ"ש אח"כ ר"ת אין רשאי כו' ולא נקט אין דרך רק מצד ההוכחה מן הגמ' שאמרו לא שכיחא שכרות מזה אנו למדי' שלא היה דרכם לאכול קודם המוסף והטעם אנו אומרים שיש איסור בדבר ויש חילוק בין טעימה לאכיל' וחלילה להקל בסעודה קודם המוספין:
לטעום. היינו כשמקדש אבל בלא קידוש אסור כמ"ש סי' רע"א. ע"ת:
ב׳
פירות. אע"ג דאין קידוש אלא במקום סעודה ואכילת פירות לא מהני כמש"ל סי' רע"ג ס"ה. י"ל שישתה כוס יין אחריו כמ"ש שם:
ג׳
פת מועט. אפי' כביצה כמש"ל סימן רל"ב כ"ג מ"א. והבאר היטב אשר לפני כתב נ"ל כזית ומרמז עיין סי' רע"ג ס"ה. כוונתו דשם סגי כזית לענין דלהוי קידוש במקום סעודה א"כ סבור הוא דה"ה כאן נמי לא יאכלו אלא כזית ולא דק:
ד׳
אסורה. והב"ח כתב להתיר אפי' לקבוע סעודה קודם מוסף אם מקדש והט"ז אוסר מדינא לקבוע סעודה קודם מוסף ע"ש:
ה׳
תחלה. ואם אין שהות להתפלל שתיהם יתפלל מוסף דמנחה יש לו תשלומין. מגן אברהם:
ס"א זמן כו' ממ"ש בספ"ד דברכות אני ראיתי את ר"י דצלי והדר צלי ובספ"ב דמגילה כל היום כו' ועוד מדאצטריך קרא בפ"ג דיומא ל"ד א' דנסכים קודמין למוספין אף ע"ג דבנסכים כ' בבקר אשר לעולת הבקר. ת"י שם: כל היום. מדלא אמרינן כמו במנחה עד הערב ש"מ שכל היום זמנה: ואעפ"כ. כת"ק שם: ואם. מדלא איבעיא להו במוסף ג"כ ואמרו שם דרחמי כו' משא"כ במוסף דלא נתקן אלא משום קרבן עבר יומו כו' כמש"ש: ואם. מנחות מ"ט א' ב' דהא תפלות כנגד ותמידין תקנום ובהדיא תניא בתוספתא פ"ג דברכות המתפלל תפלת המוספין בין משקרב תמיד של שחר בין עד שלא קרב תמיד ש"ש יצא ועמ"ש במקומו:
ב׳
ס"ב ואח"כ. ברכות ל' ב' בצבור שנו ותוס' פ"ג שם בשם ירושלמי:
ג׳
ס"ג אפי' טעימה כו'. מהא דרב אויא שם: אבל. מהא דתענית כ"ו ב' שחרית ומוסף לא שכיח שיכרות וע"כ פי' א"א כלל דהא גם במנחה לא שכיח כמ"ש בפ"ק דשבת:
ד׳
ס"ד ומיהו. דאע"ג דחשוב קודם אינו אלא למצוה כמ"ש בזבחים פ"ט א' כל התדיר כו' תמידין כו' ואפ"ה אינו מעכב בדיעבד כנ"ל ס"א: וי"א כו'. ירושלמי: ומיהו. שם: ויש מי שהורה. זה כ' ע"פ הקושיא שמקשים על יה"כ ועיין בטור וב"י בשם הג"מ בסי' תר"כ: וי"א דא"צ. כת"ק שם:
שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ״ו, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
