א׳
ברוב עביו. פי' מבפנים קרי עוביו ורוב היקפו מבחוץ:
הכנת האש קודם הכנסת שבת - שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ה
הכנת האש קודם הכנסת שבת. שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ה - 3 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן רנ״ה
סעיף א׳
הכנת האש קודם הכנסת שבת. ובו ג סעיפים:אין עושין מדורה מעצים סמוך לחשיכה עד שיצית בהם האור בענין שתהא השלהבת עולה מאליה בלי סיוע עצים אחרים ואם הוא עץ יחידי צריך שיאחוז האור ברוב עביו וברוב הקיפו ואם לא הודלקה כל כך אסור ליהנות בה בשבת גזירה שמא יחתה בה ויניד העצים כדי שתעלה השלהבת וכשהודלקה כשיעור יכול להתחמם כנגדה בשבת ולהשתמש לאורה בין אם הוא על גבי קרקע או על גבי המנורה ואפי' הוא מדברים שאין עושים מהם פתילה לשבת:
סעיף ב׳
י"א שבפחמין אפי' לא אחז בהם האור אלא כל שהוא שרי מפני שהם דולקים והולכים:
סעיף ג׳
מדורה של זפת ושל גפרית ושל קש וגבבא אפילו לא אחז בהם אלא כל שהוא שרי וכן מדורה של קנים ושל גרעיני תמרים כשהם מפוזרים אבל אם הקנים אגודות והגרעיני' בסל צריכים שיצית בהם האור עד שתהא שלהבת עולה מאליה ויש אומרים בהיפך:
מגן אברהם · אורח חיים סימן רנ״ה
ב׳
אסור ליהנות בה. פי' אפי' הודלק' אחר כך לגמרי וכמ"ש ססי' רנ"ד (מ"מ):
ג׳
וכשהודלקה כשיעור. פי' קודם השבת:
נחלת הכלל · Magen Avraham
ט״ז · אורח חיים סימן רנ״ה
א׳
ברוב עוביו. שיכנס האור בתוך עביו עד רובו. רוב הקיפו מבחוץ:
ב׳
י"א שהפחמין כו'. זה דר"י במשנה וכתב ב"י דהטור ור"י ס"ל דר"י לא אתי אלא לפרושי דברי ת"ק וא"ל הא אמרינן בהרבה דוכתי כל אימתי ובמה דאר"י אינן אלא לפרש ש"מ בלא אימתי ובמה לא אתי לפרש י"ל דבאימתי ובמה הוה ודאי פי' אבל בלא"ה אינו מוכרח אלא לפי הענין וכאן לא מסתבר כלל שהת"ק לא יחלוק בין פחמין לסת' עצי' כיון שעינינו רואות דשפיר דולק והולך כל שנאחז כל שהוא הוה כמו רובו בעצים וכמו מדורה של זפת בסמוך ע"כ ודאי הוה פי' כנ"ל:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר היטב · אורח חיים סימן רנ״ה
א׳
בשבת. פי' אפי' הודלקה אח"כ לגמרי. מ"א:
ב׳
כשיעור. פי' קודם השבת:
ג׳
להתחמם. ומ"מ אין לישב בסמוך אצל זנבות האודים כי יש לחוש שיגע בהם כדי שיבעירו היטב כדרך שעושין במדורה שמהפכין שלא תכבה ט"ז עיין סי' ער"ה ס"ק ו' ע"ש:
נחלת הכלל · Torat Emet 357
ביאור הגר״א · אורח חיים סימן רנ״ה
א׳
ס"א בענין כו'. שם תני ר"ח כו': ואם לא. נלמד מהנ"ל ס"ס רנ"ד: ע"ג המנורה. כגי' הרי"ף וכ"ה בתוספתא:
ב׳
ס"ב י"א. ס"ל דלא פליג את"ק:
ג׳
ס"ג וכן. לגי' הרי"ף שם במילתיה דר"ה בשניהם ברישא צריכין ובסיפא א"צ ופ' כרב חסדא והרא"ש גרס בהיפך וז"ש וי"א וט"ס ברא"ש שלפנינו וצ"ל בגרעינין כמו בקנים:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
באר הגולה · אורח חיים סימן רנ״ה
א׳
שבת י"ט
ב׳
שם כ' וכשמואל
ג׳
שם וכר"ת
ד׳
רמב"ם פרק ג' מה"ש
ה׳
שבת כ"א
ו׳
טור ור' ירוחם בחלק ג' וכר' יהודה שם כ'
ז׳
שם
ח׳
לגירסת הרי"ף שם ורמב"ם פרק ג' מה"ש
ט׳
לגירסת הרא"ש שם והטור:
נחלת הכלל · Maginei Eretz: Shulchan Aruch Orach Chaim, Lemberg, 1893
על הסימן הזה
שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ה, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל