אמרינן בפ' הדר לא אברי לילה אלא לשינת' ופי' התוס' כגון בלילי תקופת תמוז, והב"ח כתב שהאחרונים קבלו משכבי עד קומי פי' משבועות עד ט"ב שכבי ומקומי עד שכבי פי' מט"ב עד שבועות קומי פי' ללמוד בלילה, ובע"ש כתב מט"ו באב עד ט"ו באייר וי"א דזמן שינה הוא ח' שעות וסי' ישנתי א"ז יניח לי ונ"ל דהכל לפי מה שהוא אדם וכמ"ש סי' רל"א ע"ש: ישלימנו. דהוי נדר ולכן יתנה בתחלה שלא יהיה עליו נדר ע' ביו"ד סי' רי"ג ורי"ד ס"ב:
מרובה. ועשל"ה שיש לחבר לילה ליום ויום ללילה בתורה או בתפלה. וכתב ב"ח דאחרונים קבלו משכבי עד קומי וכו' ע"ל סי' א':
ב׳
בלילה. דהוי נדר ולכן יתנה בתחלה שלא יהא עליו נדר מ"א. אין לקרוא מקרא בלילה ואין לישן אלא אחר ג' שעות וישכב על צד שמאל וישן וישכב במטה מיוחדת. וכשתשמש אחר שתגמור תשוב למטתך. האר"י ז"ל:
ס"א צריך כו'. חגיגה י"ב ב' ע"ז ג' ב' עירובין י"ח ב' יומא ע"ז א' מנחות ק"י א' סנהדרין ט"ז ברכות ד' א': והמבטלו כו'. פ"ק דאבות וכמ"ש בסוף תענית ובב"ב קכ"א ב' דמוסיף כו' וסנהדרין צ"ב א':
שולחן ערוך אורח חיים סימן רל״ח, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
