הרוצ׳ להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה - שולחן ערוך אורח חיים סימן רל״ד
הרוצ׳ להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה. שולחן ערוך אורח חיים סימן רל״ד - 2 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן רל״ד
סעיף א׳
הרוצ' להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה. ובו ב סעיפים:הרוצה להתפלל מנחה גדולה ומנחה קטנה אין ראוי לו להתפלל רשות אלא הגדולה ואם יתפלל הגדולה חובה לא יתפלל הקטנה כי אם רשות אבל אין ראוי להתפלל תפלת רשות אא"כ מכיר בעצמו שהוא זהיר וזריז ואמיד בדעתו לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח הדעת אבל אם אינו מכוין בה יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם: הגה אין לומר אשרי שקודם מנחה אלא כשיש מנין בב"ה כדי שיאמרו עליו הקדיש שלפני תפלת המנחה (הגהות סמ"ק וכל בו) יש שכתבו שנהגו לומר פרשת התמיד קודם אשרי של תפלת המנחה נגד תמיד של בין הערבים ומנהג יפה הוא (אבודרהם בשם הר"י וב"י):
סעיף ב׳
אם שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואומר אשרי קודם תפלה שהיא תשלומין לתפלת המנחה (וע"ל סימן ק"ח):
אין לומר אשרי. ואם אמר אשרי בלא מנין ואח"כ באו למנין יאמרו מזמור א' ואחר כך יאמרו קדיש ונ"ל דה"ה כשלומדים בב"הכ וליכא מנין ואחר כך קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי וק"ו הוא דהא עיקר טעם קדיש על הלימוד משום שנתקדש השם וא"כ בעינן י' בשעת הלימוד כדילפינן מונקדשתי בתוך בני ישראל ועבי"ד סימן קנ"ז, כתוב בפסקי מהרא"י סי' נ"ט אפי' אם מקצת צבור התפללו בעונתו ונמשכו עד הלילה א"צ קדיש כיון שנתחדש יום א' שהפסיקו מלהתפלל עכ"ל, וא"כ ה"ה אם נמשכו באמירת א"מ וכיוצא בו שא"ל קדיש תתקבל, וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך ושיאמרו הקדיש קודם צ"ה ועמ"ש סימן קל"א ס"ג:
ב׳
קודם אשרי. ומ"ע בתשו' סימן י"ד כתב בשם הזוהר לאומרה אחר אשרי משום דבסוכ' דף כ"ג אית' ששחרית היו מתפללין אחר הקרבת התמיד ומנחה היו מתפללין קודם הקרבת התמיד ואשרי הוה כמו תפלה ע"כ, וטוב לומר ג"כ פטום הקטורת, כ' ל"ח טוב לומר הודו לה' ברכו וכו' עד והוא רחום מפני שהיו אומרים אותו לפני הארון בערבית:
א"ל אשרי כו'. עמ"ש בסי' נ"ה ס"ג ע"ז דהטעם משום שלא יפסיק לכתחלה בין אשרי להקדיש אבל אין הטעם דא"ל קדיש על מה שאמר בלא מנין:
ב׳
פ' התמיד קודם אשרי. ול"נ שי"ל אחר אשרי כי פ' זו היא במקום שחיטתו וזריקתו של התמיד ותפלת י"ח היא במקום הקטרתו על המזבח לשרפו וראיה ממ"ש הטור תפלת ערבית כנגד איברים ופדרים שלא נתעכלו ביום כו' ממילא ש"מ שתפלת מנחה כנגד עיקר הקטרתו ועמ"ש סי' קל"ו:
א"ל אשרי. ואם אמרו אשרי בלא מנין ואח"כ באו מנין יאמרו מזמור אחד ואח"כ יאמרו קדיש וה"ה כשלומדים בבה"כ וליכא מנין ואח"כ קוראין י' לומר קדיש לא יאות עבדי אלא בעי שיהיו י' בשעת הלימוד מ"א. אבל הט"ז בסי' כ"א ס"ק ה' כתב דכל שיש באמירת הקדיש עשרה די וא"צ שיהיו עשרה בשעת הלימוד ע"ש בס"ק ז' מש"ש. ועיין בשו"ת שער אפרים סי' י"ז. כתב בפסקי מהרא"י סי' נ"ט אפי' אם מקצת ציבור התפללו בעונתו ונמשכה עד הלילה אין לומר קדיש כיון שנתחדש יום אחר שהפסיקו מלהתפלל עכ"ל. וכתב המ"א דה"ה אם נמשך באמירת א"מ וכיוצא בו שא"ל קדיש תתקבל וצריך ליזהר שלא יבא לידי כך ושיאמרו הקדיש קודם צ"ה ע"ל סי' קל"א ס"ג. ובס' אליהו רבה חולק עליו דאף אם נמשכה עד הלילה אומרים קדיש:
ב׳
קודם אשרי. ט"ז ומ"א כתבו לאומרה אחר אשרי ע"ש. וכתב האר"י ז"ל לומר פיטום הקטורת אחר פרשת התמיד. מי שמתאחר לבא לבה"כ בשעה שהציבור התחילו מנחה יתפלל י"ח עמהם ואח"כ יאמר אשרי מ"א בסי' ק"ח ס"ק ה' דלא כב"ח ע"ש:
ס"א הרוצה כו'. דקי"ל כר"י דאמר ולואי כו' ופי' הרי"ף דוקא דרך נדבה וכמ"ש בסי' ק"ז: אין כו'. רמב"ם וכשיטתו דס"ל דיעבד דוקא אבל הרא"ש כ' בכלל ד' ס"ט שיתפלל הגדולה חובה וכמש"ש בהיו לפניו מוסף ומנחה שמתפלל של מנחה ואח"כ של מוסף דתדירה כו' וכ"ש חובה ונדבה ומ"ק יתפלל רשות ועוד אמרינן מי שלא התפלל מנחה בשבת כו' מבדיל בראשונה כו' אלמא יתפלל קודם המוטל עליו ואח"כ לתשלומין אף שהיא ג"כ חובה וכ"ש נדבה אבל הרמב"ם כ' שהדין נותן מפני שהוא נגד דבר שאינו תדיר בכל יום ונזהר מהנ"ל מתפלת המוספין דאמרינן שם תדיר כו' וכן מנחה ומעריב שניהן תדירין משא"כ כאן: ואם כו'. כנ"ל וכמ"ש בסי' ק"ז: אבל כו'. שם: אין לומר כו'. עמ"א דהא עיקר כו': יש כו'. כמ"ש תפלות כנגד כו' וכ"ש להירושלמי שאמר שהוא נגד קטורת ותמיד קודם לקטורת כמ"ש ברפ"ה דפסחים:
שולחן ערוך אורח חיים סימן רל״ד, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
