על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים - שולחן ערוך אורח חיים סימן קצ״ט

ע"ה גמור. דבגמ' אמרינן דאפי' קרא ושנה ולא שימש ת"ח להבין טעמי המשניות להקשות ולפרק אין מזמנין עליו ולכן קאמר דאפי' ע"ה גמור מזמנין עליו בזמן הזה שאם היו פורשין מהן היו גם הם פורשים מן הצבור לגמרי ואם אינו קורא ק"ש אין מזמנין עליו (ש"ג) ולפי טעם ר"י מזמנין בכל ע"ה (כ"ה) ול"נ דל"ש שיהא כל אחד בונה במה לעצמו כיון דרוב ע"ה קורין ק"ש וביחיד לא איכפת לן:

ולא טבל. וכל זמן שלא טבל כראוי מקרי לא טבל, כמ"ש בי"ד סימן קכ"ד ס"ב, ופשוט דמי שהוא רשע בפרהסיא ועובר עבירות וכ"ש מומר דאין מזמנין עליו דלא גרע מע"ה בזמן התלמוד:

פטור מלברך. פי' כל זמן שמתו מוטל לפניו עסי' ע"א:

משום פריצותא דעבדי. ולכן אפי' יש ג' עבדים אין מזמנין עם הנשים בחבורה א' אבל עם אחרים מזמנין כשיש ג' בלא הנשים וכמ"ש ס"ז:

אף על פי שאינן מבינים. ומ"מ צריך שיבינו ב"ה כמ"ש סימן קצ"ג (לבוש) ול"ח כתב דרוב נשים מבינין קצת ועמ"ש שם:

הפעוטות. כבן ט' או כבן י' ודוקא א' ולא שנים בין לג' בין לי' (ש"ג) עסי' נ"ה ס"ד דבתפל' אין מצטרף כיון דלא מצי פטר נפשיה מיני' משא"כ ב"ה דאי בעי לא אכיל (תר"י):

מחזקין ליה כגדול. פי' א"צ לבדוק אחר ב' שערות אבל אם ידעינן שלא הבי' שתי שערות אין מזמנין עליו וכמ"ש סי' נ"ה ס"ה, ואם הביא ב' שערות קודם י"ג לא מהני ונ"ל דוקא לאצטרופי אבל להוציא אחרים בעינן שידעינן בודאי שהביא ב' שערות על ידי בדיקה או שנתמלא זקנו וכמ"ש בח"מ סי' ל"ה, דהא ב"ה ג"כ דאורייתא היא ולא סמכינן אחזקה, וביש"ש פ"ז דב"ק סל"ז כתב שמן התורה גדול יוצא בברכת הקטן רק שחכמים אסורה לכן סמכין אחזקה עכ"ל וצ"ע דבסימן קפ"ו ס"ח משמע דהוי דאורייתא מדפסקו האבעיא לחומרא ועוד דבס"ב קאמר ההוא דבן מברך כו', וכ"ה בגמ' ברכות דף ך' וקשה לישני כיון שאין יודע לברך לא גזרו רבנן כדי שלא יתבטל ב"ה דאורייתא וכמ"ש רסי' קצ"ג ועוד דהא עיקר הטעם דקי"ל אף על פי שיצא מוציא משום שכל ישראל ערבים זה בזה כדאיתא סוף פ"ג דר"ה, ובקטן ל"ש ערבות ומן התור' הוא פטור לגמרי ואיך יוציא הגדול, לכן נ"ל מ"ש הוא העיקר ועיין בב"י, ואח"כ מצאתי שכ' במלחמות פ"ג דברכו' בהדיא שהיא דאורייתא ע"ש מיהו אם כל אחד מברך לעצמו לית לן בה עיין ס"ס קפ"ו:

וחרש. דוקא חרש המדבר ואינו שומע ושוטה שאינו שוטה גמור, עיין סי' נ"ה ס"ח (ל"ח) ובתשו' מהרי"ל סי' רכ"ד כ' וז"ל למ"ד דקטן מוטל בעריסה מצטרף לעשרה ה"נ חרש ושוטה דאכל בי י' שכינת' שריא אך לא קיי"לן הכי עכ"ל אפשר דהתלמיד שמע וטעה וסבר דאליבא דכ"ע הדין כן, עיין סי' נ"ה ס"ו:

השמש שאכל כזית. דסד"א שאין לו קביעות לפי שהולך ובא קמ"ל:

נשים ועבדים כו'. זהו משנה ריש פ"ג שאכלו ובטור כתוב והר"י הכהן היה מורה הלכה למעשה להצטרף אשה לזימון והיה מביא ראיה מהגמרא פרק מ"ש נשים חייבות בב"ה דאורייתא או דרבנן נ"מ להוציא אחרים י"ח מכלל דפשיטא ליה דמצטרפות דאלת"ה תבעי ליה אם מצטרפות והר"מ השיב על דבריו שאין מצטרפות כו' וקשה היאך מפ' המשנה דנשים ועבדים אין מזמנין עליהם ובמרדכי כתוב שרבינו שמחה עשה כן מעשה להצטרף אשה לזימון אלא דשם מסיק דהיינו להזכרת השם לחוד ולא לשאר זימון אבל דברי ר"י בטור לא משמע לפרושי כן מסידור דבריו והפלוגתא שמבי' ע"ז.) ונראה דיש לומר המשנה דאין מזמנין על הנשים פירושו שיתן להם לברך בכוס הזימון דומיא דעד כמה מזמנין פירש"י דקאי על המברך בזימון וא"כ בצירוף שיברך איש עמהם אפשר דשרי ואע"ג דכלל התנא עמהם עבדים וקטנים והני אפי' לצירוף אסור מ"מ בהאי מילת' שוין שלא יברכו בזימון וזה מוכח בפ' מ"ש דשם לא קאי על זימון אלא בלא זימון דהיינו אשם עם בעלה ובעלה אינו יודע ברכת המזון והיא יודעת דע"ז קאי שם הסוגיא אח"כ. ועל זה מספקא לן שם ודייק רבינו יהודא אמאי לא מספקא ליה אם תצטרף לזימון בג' מכלל דפשיטא דמצטרפת לזימון בג' אלא שהיא לא תברך והר"מ ס"ל דלזימון חמור טפי ופשיטא דאפי' לצירוף אסירא אלא להוציא בברכה את בעלה קיל טפי כיון שהוא אינו יודע מספקא לן דוקא כנ"ל. וכאן הביא דעת הרמב"ם ולשונו דאפילו לצירוף אסירי. ועוד י"ל למ"ש ב"י אחר זה בסי' זה בשם הכלבו לענין קטן שמצרפין אותו לג' דוקא אחד דרובא דגדולי' בעי' ה"נ בנשים דמתני' היינו אם הם הרוב לא יזמן להם איש אחד. אבל לצירוף ב' אנשים והיא השלישית שפיר תצטרף כ"ה דעת ר"י הכהן:

ולא טבל. וכל זמן שלא טבל כראוי מיקרי לא טבל. ופשוט דמי שהוא רשע בפרהסיא ועובר עבירות וכ"ש מומר דאין מזמנין עליו דלא גרע מע"ה בזמן התלמוד מ"א. ומומר דשב אפי' לא טבל יכול לצרף עי' י"ד ס"ס רס"ח:

אונן. פי' כל זמן שמתו מוטל לפניו עי' סי' ע"א:

לעצמן. עיין בספר יד אליהו דף ק"ט ע"ג:

הפעוטות. כבן שש או כבן שבעה והמ"א כתב כבן ט' או כבן י' ע"ש אפשר דט"ס הוא:

ב' שערות. פי' א"צ לבדוק אחר ב' שערות אבל אי ידיעינן שלא הביא ב' שערות אין מזמנין עליו. ולהוציא אחרים בעינן שידעינן בודאי שהביא ב' שערות מיהו אם כל אחד מברך לעצמו בלחש לית לן בה עיין סי' קנ"ו ס"ק ח' מ"א:

וחרש. דוקא חרש המדבר ואינו שומע ושוטה שאינו שוטה גמור ל"ח. מ"א:

ס"ג ע"ה כו'. תוס' שם ד"ה אר"ה ע"ש:

עו"ג כו'. מתני' מ"ה א': אבל כו'. נלמד מהנ"ל: ולומר כו'. עתוס' דב"ב פ"א א' ד"ה למעוטי כו'. ולר"י נראה כו' עמש"ל סי' נ"ג סי"ט: ס"ו אבל כו' ולא כו'. גמ' שם ב': ובלבד כו'. דהן אינן מצטרפין לכ"ד שצריך עשר' דיליף מונקדשתי כו': ס"ז נשים כו'. עתוס' שם ד"ה שאני כו' וכ"כ בערכין ג' א' ד"ה מזמנות כו' וצ"ל כו' והרא"ש הקשה עליהם הא בערכין שם אמרינן הכל חייבין כו' ודומיא דכהנים לוים וישראלים ותי' הסמ"ג דשם כשאוכלות עם האנשים וכמש"שו וצ"ל דמש"ש דתניא נשים כו' וא"כ כשאוכלות עם האנשים חייבות ודוחק ודברי הרא"ש עיקר וכ"כ תר"י ע"ש: ויוצאת כו'. דלא מספקא בגמ' כ' ב' אלא אם הנשים מוציאות את האנשים: אע"פ כו'. בר"ס קצ"ג לא כ"כ וצ"ע ואפשר שדעתו כמ"ש ט"ז שם וצ"ע: ס"ח אנדרוגינוס כו' טומטום כו'. תוספתא דברכות שם: ס"י קטן כו'. ממ"ש קטן היודע כו' ופחות מעונת הפעוטות אין דעתו כלום כמ"ש בפ' הנזקין ופ' ג"פ ודלא כר"ח שכ' דוקא קטן פורח שנכנס בשנת י"ג וערי"ף: בין כו'. דלא כר"ה גאון שכ' דוקא לי' וכמ"ש ריב"ל בקטן המוטל בעריסה וכן בירושל' שם ר' יעקב בר זבדי בעי קומי ר' יוסי בר' אלעזר תמן קטן עושין אותו סניף לעשר' אמו' אוף הכי עושין אותו סניף לג' מה תמן שמזכירין את השם עושין אותו סניף לעשרה כאן שאין מזכירין את השם לכ"ש א"ל והא אינו כ"ש תמן ע"י שהן מזכירין את השם עושין אותו סניף לעשרה כאן שאין מזכירין את השם אין עושין אותו סניף אבל הרמב"ם ס"ל דכ"ז בקטן המוטל בעריסה אבל קטן כה"ג אין חילוק וכ"מ בגמ' דקא' ריב"ל אע"פ שאמרו כו' אלמא דהאי מזמנין היינו בג' וע"ז אר"י ור"נ דמזמנין לקטן כה"ג ועתוס' שם ד"ה ולית כו' ואור"ת כו' מ"מ הרמב"ם לא ס"ל כר"ת מדקא' ולית הלכת' ככל כו' מ' אף כריב"ל: וי"א כו' עתוס' הנ"ל ומיהו קאמר בירושלמי אר"י זימנין כו' וזה לשון רבינו כו' ר"ל דלא עבדינן עובדא עד שיביא ב' שערות כמ"ש תוס' שם מ' דלהצטרף לזימון לא עבדינן כו' אע"ג דבגמ' שלנו מ' אף לענין מעשה דקאמר אביי ורבא כו' ועתו' שם ד"ה אביי כו. וכן לשיטת הרי"ף שפי' דצריך שיגיע לעונת הפעוטות: דאז כו'. עמש"ל סי' ל"ה ס"ה בהג"ה: ס"יא מי שנידוהו כו'. עמ"ש שם סי"א וסי"ב:

ברכות מ"ה

הרי"ף והרא"ש שם מפ"ח דחולין

תוס' שם בברכות מ"ז דהרא"ש

שם בגמ'

תוספות בשם ר"י בב"ב וכן הסכמות הפוסקים

ברכות י"ח ומ"ק כ"ג

ברכות מ"ה

רמב"ם פ"ה ה"ה מהלכות ברכות

סמ"ג בשם ר"י מההיא דערכין ב'

מההיא ר"ה כ"ט לענין שופר

שם

ברכות מ"א

רמב"ם שם

הריב"ש בתשו' ושאר פוסקים עי' בסי' נ"ה: