מי הם חייבין בציצית - שולחן ערוך אורח חיים סימן י״ז

ולברך עליו. דאף מי שאינו מצווה ועושה יש לו שכר ושייך לומר וצונו כיון שהאנשים נצטוו וגם הם יש להם שכר:

ואינו. פי' שאינו חייב ליקח לעצמו טלית כמ"ש סי' כ"ד:

ציצית. פי' ליקח לו טלית (ב"ח מרדכי) וערסי' כ"ד דאינה חובה כ"כ:

כסות לילה. ופריך מה ראית לרבות סומא ולמעט כסות לילה מרבה אני כסות סומא שישנו בראי' אצל אחרים:

שהזמן גרמא דלילה לאו זמן ציצית:

הואיל ואינו חובת גברא. בזה מתורץ למה מברכות הנשים על לולב דהוא ג"כ מ"ע שה"ג ותירץ ש"ה שאינו חובת גברא שאפי' איש אין עליו חיוב דאורייתא לקנות טלית בת ד' כנפים אלא אם מתעטף חייב לעשות ציצית משא"כ לולב דגבי איש הוא חובת גברא שהוא חובת הגוף:

ועבדים. עיין יד אהרן סי' ט"ז:

חובת גברא. פי' שאינו מחויב ליקח לעצמו טלית כמ"ש סי' כ"ד. ודע דאנן פסקינן גבי ציצית חובת גברא ולא חובת גברא ותרוייהו לקולא. חובת גברא לקולא למעוטי חובת מנא שכל זמן שאינו לובש הטלי' אע"פ שיש לו ד' כנפות פטורה מציצית. ולאו חובת גברא שאינו חייב לקנות לו טלית כדי שיתחייב בציצית רק אם יש לו טלית מד' כנפות ולובשו אז חייב בציצית עי' סי' י"ט:

גם הם יברכו. ותמה אני דנהי דטומטום יברך מהאי טעמא וגם אנדרוגינוס למ"ד ספיקא הוא. אלא למ"ד בריה בפני עצמה הוא למה יברך שכנה"ג ועיין בלבוש ול"ח. ועיין בספר בני חייא שמפלפל במקום שיש ב' ספיקות להחמיר כדי לברך אם נאמר ספק ברכות להקל:

ציצית לחנכו. דוקא פחות מבן י"ג אבל מי"ג ואילך חייב בציצית כגדול. ומ"ש בדרשות מהרי"ל בהל' נשואין שנוהגים שגם נערים גדולים אין מתעטפין בציצית עד שנושאין להם נשים וסמכו להם אקרא דכתיב גדילים תעשה לך וסמיך ליה כי יקח איש אשה. הוא דבר תמוה דעד שלא ישא אשה יהיה יושב ובטל ממצות ציצית שיורי כנה"ג וע"ש. ועיין בש"ס דקדושין דף ח' וכ"ט. ובב"י סי' ח'. והמ"א סי' ח' סק"ג כתב משמע מגמרא דבחור לא היה מכסה ראשו בטלית וכו' ע"ש ואינו מוכרח דשם לא איירי מטלית של מצוה אלא מסודר דרבנן ע"ש:

ס"א וקרא כו'. כר"ש דסתמא דגמ' שם מ' ב' כוותיה וכן בשבת כ"ה ב' ולא נקט שם שאר טעמים ומעייל נפשיה בפלוגתא ש"מ דהלכה רווחת היא וכן בפ"ב דברכות אר"י ב"ק למה קדמה כו' ובגמ' שם י"ד ב' במערבא כו' כמה מעליא כו' הלכך אנן כו' ובקדושין ל"ג ב' ת"ר כו' ובשבת כ"ד ב' ההוא לאתויי כסות סומא כו'. וכן בזבחים י"ח ב' דחיק לאוקמיה כולהו תנאי כר"ש ואידך מאשר כו' תוס' שם ושם:

ס"ב נשים כו'. ואע"ג דבירושלמי דקדושין והביאו תוס' מ' ב' ד"ה משום איזו היא כו' א"ר אילא כו' וא"כ אין ראיה מהנ"ל דגם רבנן ס"ל דכסות לילה פטור גמ' דידן לא ס"ל הא דירושלמי כמש"ש מ"ג א' וגם סתמא דגמ' דקדושין הנ"ל דפטורות כר"ש: ועבדים. חגיגה דף א' וש"מ: ומ"מ כו'. כר"י ור"ש דנשים סומכות רשות ואע"ג דסתם מתני' דר"ה ל"ב ב' דלא כוותייהו מ"מ מעשה רב בחגיגה ט"ז ב' ובעירובין צ"ו ב' וכ"פ הרמב"ם דלא כירושלמי דברכות אשתו של יונה הושבה ומיכל מיחו בה חכמים וע"ל סי' תקפ"ט ס"ו: ולברך כו'. ממ"ש בב"ק פ"ז א' מריש כו' ואם איתא הרי מפסיד הברכות אבל הרמב"ם ס"ל דאין רשאי לברך כמ"ש בס"ג וכמ"ש להדיא שם וטעמו דאין יכולין לומר וצונו דהא אף במה שמחוייבים מדרבנן פריך והיכן צונו כו' בפ"ב דשבת ומסומא אין ראיה דחייב מדרבנן וראיה ממ"ש בפסחים קט"ז ב' סומא פטור כו' קסברי רבנן כו' ור"ל כיון דמחייבי מדרבנן לכך יכולין להוציא דרבנן כמ"ש בברכות כ' ב' ולכך יכול לברך כמ"ש בפ"ב דשבת ופ"ד דסוכה בנר חנוכה ובמגילה כ"ד ב' רי"א כל שלא כו' הא ראה מוציא אחרים י"ח אבל אשה פטורה אף מדרבנן כמ"ש בברכות שם ובסוכה ב' ב' ועיין תוס' בעירובין ובר"ה שם והג"מ פ"ג מה' ציצית: הואיל כו'. מ"א א' נהי כו' וע' תוס' שם ד"ה הכל חייבים בציצית כו': חייבין מספק. ר"ה כ"ט א': בלא ברכה. ע' מ"ש בסי' תרפ"ח ס"ד: ולפי כו'. דקי"ל כר' יוסי ור"ש דאמרי נשים סומכות רשות וס' הראשונה ס"ל כיון דסתם מתני' דפ"ד דר"ה כוותיה ה"ל סתם במתני' ומחלוקת בברייתא והלכה כסתם דמתני' כמ"ש בפ"ד דיבמות וכמ"ש בעירובין צ"ו א' לא ר"מ סבר כו':

ס"ג ודוקא כו'. ירושלמי שם לא סוף דבר להתעטף אלא להשליך שתי כנפות לאחוריו ושתי כנפות לפניו כשורה בשעת ק"ש. הג"מ וגי' המרדכי בסוכה שם לפניו ואוחז בציצית כשורה כו' וז"ש ויודע כו' וע' תוס' דערכין ב' ב' ד"ה היודע כו':

מנחות מ"ג

שם וכר"ש הרי"ף ורא"ש בשם התוספות

רמב"ם בפ"ג מהלכות ציצי'

סוכה מ"ב