דיני המתרגמין. שולחן ערוך אורח חיים סימן קמ״ה - 3 סעיפים, ולצידם מגן אברהם, באר היטב, ביאור הגר״א, באר הגולה. לרבי יוסף קארו, בעברית.
אורח חיים · סימן קמ״ה
סעיף א׳
דיני המתרגמין. ובו ג סעיפים:בימי חכמי הגמרא היו נוהגים לתרגם כדי שיבינו העם אין הקורא רשאי לקרות לתורגמן יות' מפסוק אחד ואין המתרגם רשאי לתרגם עד שיכל' הפסוק מפי הקורא ואין הקורא רשאי לקרות פסוק אח' עד שיכלה התרגום מפי המתרגם ואין הקורא רשאי להגביה קולו יות' מהמתרגם ולא המתרגם יות' מהקורא ואין הקורא רשאי לסייע למתרגם שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה:
סעיף ב׳
קטן מתרגם ע"י גדול אבל אינו כבוד לגדול שיתרגם על ידי קטן:
סעיף ג׳
האידנא לא נהגו לתרגם משום דמה תועלת בתרגום כיון שאין מבינים אותו:
להגביה קולו. שנאמר משה ידבר והאלקים יעננו בקול בקולו של משה:
ב׳
שלא יאמרו. והא דלא חיישינן שיאמרו לברכות שהן כתובות בתורה כמו שכתב סימן קל"ט ס"ד יש לומר דתרגום יש לחוש שפיר שיאמרו שכתוב בתורה מפני שהוא פירוש התורה ועיין מה שכתבתי שם:
ס"א אין הקורא כו'. מתני' דמגילה שם כ"ג: ואין המתרגם כו'. ואין הקורא כו' סוטה ל"ט ב': ואין כו' ולא כו'. ברכות מ"ה א': ואין כו'. מגילה ל"ב א'.
ג׳
ס"ג האידנא כו'. שגם בימי חכמי הגמ' היו מקומות שלא נהגו לתרגם כמש"ש כ"ג ב' ל"ש אלא במקום כו' תוס' שם ד"ה לא כו' ובירושלמי והביאו הרא"ש שם והטור א"ר מן מה דאנן חמיין דרבנן נפקי לתעניתא ולא מתרגמי הדא אמרה שאין התרגום מעכב:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קמ״ה, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.