סדר והוא רחום והגבהה התורה - שולחן ערוך אורח חיים סימן קל״ד

בלחש. מפני שנתקן כנגד תפלת י"ח (הגמ"נ) ואומרים אל ארך אפים מעומד מפני שיש בו חטאנו ווידוי צ"ל מעומד [מט"מ ורש"ל]:

שמצוה וכו'. ומה שנוהגין העם לרוץ לבה"כ לראות כשמוציאין ומכניסין הס"ת אף על פי שבשאר התפלה עומדין חוצה היינו משום ברוב עם הדרת מלך (מהרי"ל) עמ"ש ס"ס קמ"ז:

לראות הכתב. כשרואה האותיות עד שיוכל לקרותם מגיע אליו אור גדול (הכוונות) גולל ס"ת על ג' דפין ומגביה ומראה כתיבתה לעם [חידושי אגודה וכ"כ במ"ס פי"ד] ואפשר דדוק' נקט ג':

הש"ץ גדלו. צריך להגביה התורה בשעה שאומר שמע וגו' אחד וגו' גדלו וגו' ג"פ [מ"ס פי"ד]:

בימין. עמ"ש ר"י בי רב בתשובת ב"י:

ברוך שנתן וגו'. ואח"כ אומרים האל תמים וכו' שיש בו מ' אותיות נגד מ' יום שהיה משה בהר (כלבו ד"מ):

בשני ובחמישי. לפי שהם ימי רצון שמ' יום של קבלת לוחות אחרונות שהיו ימי רצון עלה משה רבינו ביום ה' וירד ביום ב':

מעומד. וכן אל ארך אפים מפני שיש בו חטאנו ווידוי ואם סיים והוא רחום קודם הש"ץ ימתין עם רחום וחנון על הש"ץ ונופל עמו. שכנה"ג:

בלחש. מפני שנתקן כנגד תפלת י"ח:

להתענות. נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין ביום ב' וה' מפני שב"ד של מעלה יושבין ודנין וקי"ל אם התחילו ביום גומרין בלילה לכן אין אוכלין ליל ג' וליל ו' ויש שאין אוכלים ליל ב' וליל ה'. ואשרי למי שאפשר לו לפרוש מבשר ויין כל השבוע שכנה"ג והאר"י ז"ל. והבעל יכול למחות באשתו שלא תתענה ב' וה' מיהו אם בפעם ראשון ביום שמעו לא מיחה וקיים בפניה שוב א"א לו למחות וגם להפר א"א אע"פ שהוא מנדרי עינוי נפש אלא צריך מתחלה ג' הדיוטים להפר נדרה וכן להתיר גם ההקמה של בעל ואח"כ גם הבעל יפר. דמשק אליעזר ושכנה"ג:

ס"ת. כשמוציאים ס"ת מההיכל להוליכו לתיבה וההיכל במזרח והתיבה למערב כשמחזיר פניו לתיבה להוליכו יוליכנו דרך צפון דהוי לצד ימינו כשאוחז אותו מהתיבה להוליכו להיכל נמצא יד ימינו לצד דרום ויוליכנו דרך שם וכשמראה הס"ת לעם והוא עומד במזרח התיבה יקיף ממזרח לדרום כמ"ש בסי' קכ"ח לענין כהנים ע"ש. אומרים קדיש עד לעילא קודם הוצאת הס"ת אבל ביום שיש בו מוסף אומרים תתקבל קודם הוצאת ס"ת:

לראות הכתב. האר"י ז"ל היה מסתכל היטב באותיות עד שהיה מכירן לקרות והיה אומר שיהיה נמשך אור גדול אל האדם על ידי הסתכלותו בס"ת מקרוב עד שיכול לקרות האותיות היטב עיין בנגיד ומצוה דף ל"ב חלק ב' ובהלק"ט ח"ב סי' רנ"ה. ויש לגלול הס"ת על ג' דפין ומגביה ומראה כתיבתה לעם. מסכת סופרים מ"א:

וזאת התורה. ואין לומר וזאת התורה רק נגד הכתב של הס"ת. הג"ה מהרי"ל ומהרש"ל שכנה"ג:

גדלו. צריך להגביה הס"ת בשעה שאומר שמע וגו' אחד וגו' גדלו וגו' ג"פ. מ"ס מ"א:

ס"א ואומרים כו'. מהרי"א בשם הגאונים: משום כו'. עתוס' ב"ק פ"ב א' ד"ה כדי כו':

ס"ב מראה כו'. מ"ס פי"ד ה' י"ד וירושלמי פ"ז דסוגיה הלכה ד' כתיב ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת וכי יש תורה כופלת שמעון בן יקים אומר זה החזן ופי' הרמב"ן בחומש שם שאינו מקים כתיקנו בארון א"נ שאינו מקים הס"ת להראות פני הכתיבה לעם אבל גי' שלנו זה החזן שהוא עומד וכ"ה גי' תוס' דסוטה: ונהגו כו'. אבל במ"ס שם מ' כדברי הש"ע: כשמוציאין כו' וי"א כו'. מ"ס שם: ויש כו'. שנא' וימינו תחבקני מהרי"ל ובמ"ס פ"ג ה' י' והנותן ס"ת לחבירו לא יתנהו אלא בימין והמקבלו לא יקבלנו אלא בימין שכן נתינתה היתה בסיני שנאמר מימינו אש דת למו:

ר"י אבוהב בשם הגאונים

מסכת סופרים והרמב"ן בפי' התורה מפ' כי תבא