רבש״ע שאומרים בשעת נשיאת כפים - שולחן ערוך אורח חיים סימן ק״ל

מאן דחזא חלמא. לאפוקי מאותן שאומרים אותו בכל יום וגם אינו מועיל אא"כ אומרו בו ביום שראה החלום [ת"ח ב"ק ספ"ה] ואינו נ"ל דא"כ למה אומרים אותו כל ישראל ברגל דאטו כולם ראו חלום רע בו ביום אלא ע"כ אומרים אותו על חלומות שראו בימים אחרים ומ"מ לא ישר לאומרו בכל יום:

וחלומותי שלך. בין חלומות שחלמתי על אחרים ובין חלומות כו' דצריך לבקש על חבירו תחלה [ברכות מהר"ם] ויסיים ותשמרני כנגד וישמרך ותחנני כנגד ויחנך ותרצני היינו שלום [מט"מ וכן המנהג דלא כרש"ל]:

ואי לא. פי' שלא סיימו עדיין הכהנים דלא כהאנשים שא"א אותו אלא בסוף ואינו נכון והע"ת לא עיין ס"ס קכ"ח:

שים שלום. ואם ראה שלא יוכל לסיים עם הש"ץ יתחיל בשעה שהש"ץ אומר יברכך (ל"ח) ובזוהר תרומה ע' רכ"ח כ' כיון דמטו לש"ש כו' ולא איצטרך בר נש ולא אוחרא לאשתכח תמן ולא למשאל שאלתין אלא איצטריך למנפל על אנפין וכו' וא"ל דמיירי אחר שסיימו ש"ש דהא אנו אומרים והוא רחום בב' וה':

רבש"ע אני שלך. כ' רש"ל וקבלתי להוסיף בסוף ותבא עלי ברכת כהניך ותרצני עכ"ל. ואני מ"כ שיש לסיים בסוף פסוק מעין אותה תיבה דהיינו בסוף פסוק ראשון שהוא וישמרך יאמר ותשמרני ובתיבת ויחנך יאמר ותחנני ובתיבת שלום יאמר ותרצני בשלום וראוי לומר כדברי רש"ל דהיינו שבפעם הא' יאמר ותבוא עלי ברכת כהניך ותשמרני וכן אח"כ:

ואי לא לימא הכי. פי' אם גמר אמירת רבש"ע קודם סיום הכהני' לימא זה דבזה יסיים עם הכהנים ולפ"ז אין מקום לומר אדיר במרו' כו' אם סיים עם הכהני' ועכשיו נהגו שבכל פעם אומרים אותו בשעת גמר תפלת ש"ץ בשע' שאומר וטוב בעיניך כו'. וכ"מ ל' הרי"ף שכ' וכי מהדרי כהני אפייהו לימא השוכן בגבורה כו'. דוכן פירושו המקום שעולין שם כהנים בשעת נ"כ:

בשעה שהש"ץ אומר ש"ש. לא ראיתי נוהגים כן כי אם איזה יחידים שאומרים בכל יום כן ול"נ שאין לעשות כן דדברים אלו הם מדברי הרר"י פרק הרואה דקאי על דברי התלמוד שאמר שמי שרא' חלום ולא ידע מה הוא יאמר כן בשעת הדוכן וזה שייך ג"כ בשע' שש"ץ אומר ש"ש אבל לומר כן בכל יום לאו שפיר דמי דאפשר שלא חלם אותו שום חלום והיאך יאמר חלום חלמתי והוא אין לו חלום כלל בשלמא מ"ש בשעת הדוכן שפיר דודאי חלם איזה פעמים בין רגל לרגל ע"כ יאמר מן הסתם מה שא"כ לומר אותו בכל יום דאז אומר אותו על מה שחלם היום ושמא לא חלם כלל ע"כ ראוי לנהוג שלא יאמר בכל יום רבש"ע אלא אם בא לו חלום בלילה שלפניו משא"כ בשעת הרגל שעולין לדוכן יכול לומר אותו אפי' מן הסתם כי קאי על מה שבנתיים כנ"ל נכון:

חלמא. לאפוקי מאותן שאומרים אותו בכל יום. וגם אינו מועיל אא"כ אומרו בו ביום שראה החלום ת"ח (ספ"ק) [ספ"ה] דב"ק. ואינו נ"ל דא"כ למה אומרים אותו כל ישראל ברגל דאטו כולם ראו חלום רע בו ביום אלא ע"כ אומרים אותו על חלומות שראו בימים אחרים ומ"מ לא ישר לאומרו בכל יום מ"א וכן כתב ט"ז דראוי לנהוג שלא יאמר בכל יום רבש"ע וכו' אלא אם בא לו חלום בלילה שלפניו מה שא"כ בשעת הרגל שעולין לדוכן יכול לומר אותו אפילו מן הסתם כי קאי על החלומות שחלם בנתיים עכ"ל וכ"כ הפר"ח:

שלך. צ"ל בין חלומות שחלמתי על אחרים בין שחלמתי על עצמי וכו' דצריך לבקש על חבירו תחלה מ"א בשם מהר"ם ויסיים בפעם א' ותשמרני כנגד וישמרך ובפעם ב' ותחנני כנגד ויחונך ובפעם הג' ותרצני כנגד שלום. מג"א ט"ז:

ואי לא. פירוש אם גמר אמירת רבש"ע קודם סיום הכהנים לימא אדיר במרום וכו' דבזה יסיים עם הכהנים ולפ"ז אין מקום לומר אדיר במרום וכו' אם סיים עם הכהנים ולא נהגו עכשיו כן אלא אפי' אם סיים עם הכהנים אפי' הכי אומרים אדיר במרום וכו'. ט"ז:

ש"ש. ואם יראה שלא יכול לסיים עם הש"ץ יתחיל בשעה שהש"ץ אומר יברכך ל"ח מ"א ועיין ס"ק א' מש"ש:

ברכות כ"ח