אומרים רצה כו'. כתב הטור על נוסח ואשי ישראל ותפלתם כו' ואף ע"פ שאין עתה עבודה מתפללים על התפל' שהיא במקום הקרבן שתתקבל ברצון לפני הש"י ובמדרש יש מיכאל שר הגדול מקריב נשמתן של צדיקים על המזבח של מעלה. וע"ז תקנו ואשי ישראל. וי"מ על מה שלמעל' ממנו וה"פ והשב העבוד' ואשי ישראל. ואח"כ תחיל' הדבר ותפלתם באהבה תקבל ברצון ע"כ. על הפי' הראשון קשה כפל ותפלתם ואי בא לפרש מהו אישי ישראל הי' לו לומר תפלתם בלא וי"ו. וי"ל דיש ב' מיני תפלות הא' תפלה בזמנ' הי' במקום קרבן ואחר זמנה אי' ר"פ ת"ה שכר תפלה יהבי לי' שכר תפלה בזמנה לא יהבי לי' ע"ז קאי ותפלתם לכלול אף תפלה שלא בזמנה שהיא לא מקום אישי ישראל ועל פי' בתר' קשה ל"ל ואשי ישראל כיון שכבר זכר העבודה ואי תימא שיש עבודה בלא אישים עכ"פ לא היה לו להפסיק בלדביר ביתך בנתים והי' לו לומר והשב העבודה ואשי ישראל לדביר ביתך ע"כ הפי' האמצעי הוא המובחר מכולם:
ס"א ודלא כו'. אלא מתחילים ואשי ישראל כו' משום דאמרינן כל כהן שאינו עולה ברצה כו' ובמנחה אין נ"כ ועי' בפ"ב דמגילה י"ח א' דכתיב וירד מעשות כו' וס"ל כפי' הראשון שבתוס' דמנחות ק"י א' ד"ה ומיכאל כו' אבל העיקר כפי' האחרון וגם אין תלוי רצה בנ"כ וע' טור:
שולחן ערוך אורח חיים סימן ק״כ, מתוך חלק אורח חיים. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
