פירוש ברכת רפאינו - שולחן ערוך אורח חיים סימן קט״ז

דרך תפלה ובקשה. כ"כ הטור בשם הרמ"ה אח"כ כ' והרר"י כתב דוקא כשקורא כל המזמור שלם כו' וכמו שהעתיק רמ"א ונ"ל שיש נ"מ בין הני תירוצי' לענין הפ' שאומרים בהבדלה עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה אם ירצה לשנות ולומר ויהי לנו לישועה דלתי' הרמ"ה אסור כיון שפסוק זה אינו לשון בקשה שהרי הוא לשון עבר כמשמעות לשון ויהי ולתי' הרר"י מותר כיון דאינו אלא פסוק א'. ומדברי רמ"א משמע דאין כאן פלוגתא והנלע"ד כתבתי:

ונרפא. ולא יאמר רפאנו ה' אלהינו ונרפא גם לא יאמר ראה נא בענינו רק ראה בענינו רש"ל וכנה"ג ופר"ח. אבל המ"א כתב שאין לזוז מן המנהג שאומרים ראה נא בענינו ושכן הוא במגלה עמוקות:

ס"א אע"ג כו'. עבה"ג: ה"מ כו'. לשון טור בשם רמ"ה ה"מ במתרגם הפסוקים וה"ה במתכוין לקרות הפסוקים כו' וכ"מ בתוספתא שם והביאו הרי"ף ורא"ש שם שאמר שם בסמוך המתרגם פסוק כצורתו כו' ב"י: ומ"מ כו'. כן תי' הר"י ורא"ש שם:

תוס' הביאו הרי"ף ורא"ש