כמה כסות יתן לבתו - שולחן ערוך אבן העזר סימן נ״ח

לאשת עני. עיין סי' ע"ג והיינו בגד לימות החמה ולימו' הגשמי' והיינו לשנים עשר חדש וכ"כ בח"מ:

אבל אם הי' עשיר וכו'. אבל אין כופין אותו אף על גב כסות ונדוניא ילפינן מקרא ואת בנותיכם תתנו ואתמר בש"ס היינו דאלבשיה ונכסיה וניתב לה מ"מ אין כופין רק להשיאן כמו דאין כופין על שיעור נתינת נדוניא רק להשיאן וקודם שהשיאן בגדים בכלל מזונות כמ"ש בסימן הנ"ל וב"ח כתב דכופין על כסות ועיין הג"מ דקדושין:

שפוסקין לאשת עני שבישראל. לקמן בסימן ע"ג מבואר הכסות שמחוייב הבעל ליתן לאשתו ומ"מ לא נתבאר כאן אם צריך ליתן האב לבתו כסות לי"ב חודש או די לה כשיתן כסות לפי שעה שיספיק לה לימות החמה או לימות הגשמים אבל במשנה בכתובות דף ס"ז מבואר שצריך ליתן לה כסות לשנה דהא תנן המשיא בתו סתם לא יפחות לה מנ' זוז ובפ' אעפ"י דף ס"ד במשנה תנן וכלים של חמשים זוז משנה לשנה:

ראוי ליתן לה כפי עשרו. אבל אין כופין אותו ומ"ש בטור צריך שיתן לפי כבודו ג"כ ראוי קאמר אבל אין ב"ד כופין אבל כופין אותו להשיאה לאיש וליתן לה פרנסה בצמצום אבל סך הנדן אין כופין ובדעתו תולה ועיין בהג"ה מרדכי דקידושין ובב"ח לא כ"כ עיין עליו:

שבישראל. והיינו בגד לימות החמה ולימות הגשמים דהיינו לשנים עשר חדש ע"ל סי' ע"ג:

עשרו. אבל אין כופין אותו רק דכופין אותו להשיאה לאיש וליתן לה פרנסה בצמצום אבל על סך הנדן אין כופין ובדעתו תולה עיין ב"ש ובה"י:

וזהו הנקרא כו'. ערש"י ס"ח א' ד"ה לפרנסה כו' וד"ה פרנסת הבעל כו':

שפוסקין לאשת כו'. כמש"ש וכן המשיא כו' וע"ל ר"ס ע"ג ובבה"ג שם סק"א: