חייב אדם להציל את חבירו בין בגופו - שולחן ערוך חושן משפט סימן תכ״ו

חייב אדם להציל את חבירו בין בגופו. שולחן ערוך חושן משפט סימן תכ״ו - 1 סעיפים, ולצידם ש״ך, סמ״ע, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.

חושן משפט · סימן תכ״ו
סעיף א׳
חייב אדם להציל את חבירו בין בגופו בין בממונו. ובו סעיף אחד:הרואה את חבירו טובע בים או ליסטים באין עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להציל ולא הציל או ששמע עכו"ם או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו או שידע בעכו"ם או באנס שהו' בא על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו וכיוצא בדברים אלו עובר על לא תעמוד על דם רעך:

ש״ך · חושן משפט סימן תכ״ו

א׳
או שישכור אחרים כו' עיין בסמ"ע ס"ק א' עד ומהתימה שהשמיטו המחבר ומור"ם ז"ל כו' כבר כתבו מור"ם בי"ד סי' רנ"ג [רנ"ב] ס"ס י"ב בהגהה בשם מרדכי ע"ש וע"ש בב"י סכ"ב בשם מהרי"ו:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898

סמ״ע · חושן משפט סימן תכ״ו

א׳
שישכור אחרים. דאילו להצילו בגופו מוהשבותו לו נפקא דאבידת גופו של חבירו צריך להשיב לו ומלא תעמוד על דם רעך מרבינן אפי' להוציא ממון ע"י שישכור אחרים להצילו צריך. וכ' הרא"ש והטור בסי' זה ז"ל מיהו אם יש לו ממון להציל עצמו חייב לשלם לחבירו והביאו ברא"ש ראיה לדבר ומהתימא שהשמיטו המחבר ומור"ם ז"ל:
ב׳
עובר על לא תעמוד כו'. ובהג"מ כתבו דבירושלמי מסיק דצריך אפילו להכניס עצמו בספק סכנה עבור זה והביאו הב"י וכ' ז"ל ונראה שהטעם הוא מפני שהלה ודאי והוא ספק עכ"ל גם זה השמיטו המחבר ומור"ם ז"ל ובזה י"ל כיון שהפוסקים הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור לא הביאו בפסקיהן מ"ה השמיטוהו ג"כ:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898

באר היטב · חושן משפט סימן תכ״ו

א׳
שישכור. כת' הש"ך דמה שתמה הסמ"ע על המחבר והרמ"א שלא הביאו הדין דאם יש להמוצל ממון שחייב לשלם כבר כתבו הרמ"א בי"ד ס"ס רנ"ב בהג"ה בשם המרדכי וע"ש בב"י סכ"ב מ"ש בשם מהרי"ו עכ"ל:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · חושן משפט סימן תכ״ו

א׳
(ליקוט) או ח"ר באה עליו. דמש"ש גוררתו ל"ד וכמ"ש בקדושין ח' ב' ופשוט הוא (ע"כ):
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898

על הסימן הזה

שולחן ערוך חושן משפט סימן תכ״ו, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל