הגודר גדרו בקוצים והוזק בהם - שולחן ערוך חושן משפט סימן תט״ו

והפריחו לר"ה. ל' הטור והוציאן לר"ה אפי' מעט:

בצמצום בתוך רשותו פי' שלא הוציאם כלל לר"ה אפי' יצאו ובולטין מן הכותל כל שהן ברשותו:

שאין דרך בני אדם. פי' ההולכים לר"ה:

דבעל הכותל חייב בכל ענין. פי' אפי' הכותל רעוע דכיון דסתרו "בידים ה"ל כאדם הנוטל זכוכיתו של חבירו ומזיק בו לאחר דמזיק חייב (מה"ט נמי מסיק וכ' דאם סתרה אינש דעלמא הסותר חייב) ומה"ט דוקא אם סתר הכותל בידים הא נפלה מאליו והיית' רעוע המצניע חייב וכדמסיק:

מדת חסידות כו'. ועל כיוצא בזה אמרו בפרק המניח האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דניזקין וע"ל ר"ס שע"ח כתבתי ל' הנ"י בזה ועפ"ר:

בכל ענין. פי' אפילו הכותל רעוע דכיון דסתרו בידים ה"ל כאדם הנוטל זכוכיתו של חבירו ומזיק בו לאחר דחייב המזיק וה"ט דמסיק הרמ"א בנפל הכותל מאליו ובסתרו אינש דעלמא כו'. סמ"ע:

חסידות. ועל כיוצא בזה אמרו בפרק המניח האי מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דנזיקין וע"ל ר"ס שע"ח. שם:

והפריחו כו'. עתוס' כ"ט ב' ד"ה אלא ר"י כו' ועסי' ת"י ס"ו:

ואם הזיקו בשעת כו'. טור וכ"כ נ"י דלא גרע ממש"ש כ"ו ב' היתה אבן מונחת כו' ולא הכיר בה דחייב בנזקין ור"ל דבשעת נפילה ה"ל מזיק בידים וחייב על השוגג ואונס כמש"ש אבל לאחר נפילה הוי מטעם בור כמו אבנו סכינו ומשאו כו' דאינו חייב אלא ברוח מצויה אם אפקרינהו וכמ"ש בסי' תי"א ס"ב ע"ש וה"נ במצניע בכותל בריא ובבעל הכותל בכותל רעוע דפטורים ועבנ"י וברא"ש שם: (ליקוט) ואם הזיקו כו'. טור ודייק מדברי הרא"ש שם שכ' ול"ד למוצא כו' כמו אבנו כו' לאחר נפילה דייק דוקא לאחר נפילה (ע"כ):

ואם נפלה כו'. דכאן א"א לחיוביה לבעל הכותל וכמו בכותל ואילן שנפלו לרה"ר בר"ס תי"ו:

ואם סתרה כו'. ר"ל אפילו ברעוע דכיון שלא ברשות עבד הוי מפקיר נזקיו לאחר פשיעה ואין המכניע חייב אלא הוא דהוי כורה אחר כורה ועסי' ת"י סט"ו: