דין אדם המזיק שלא בגופו - שולחן ערוך חושן משפט סימן שפ״ד

הבנאי כו'. עיין בתשו' רשד"ם סי' רצ"ב:

הר"ז חייב משום בורו. נ"מ לפטור בו כלים שנשברו דשבירה זהו מיתתן ובבור כתיב ונפל שמה שור או חמור ודרשינן שור ולא אדם (פי' אם מת אדם שם פטור אבל אם הוזק בו האדם חייב) וחמור ולא כלים וכמ"ש לקמן בסי' ת"י:

החוצב. שחוצב אבן פי' שחצבו מן ההר:

ה"ג "ונתנו לסתת פי' לאומן לקצעו ולרבעו שיהי' ראוי לקבעו בכותל וכשגמר קצועו מן הדרך למסרו ליד החמר ולהוליכו למקום הבנין והחמר מוסרו לכתף ונושאו על החומה ואותו כתף כשנשאו על החומה מדרכו למסרו ליד האומן העומד על הבנין והאומן הבנאי מסרו לפועל הבונה ומסדרו בכותל וקאמר דאם נשבר האבן בעודו ביד א' מהן הוא לבדו חייב אע"ג דכולן קבלנים הן במלאכה זו משא"כ אם אחר שכבר סדרו והניחו על הבנין אירע סיב' שנפל והזיק דבזה אומרי' אם הם כולם קבלנים שכולן ביחד משלמין ההיזק וכדמסיק:

מעשה בראובן שביקש משמעון שימכור לו חפץ א' ומיאן שמעון והניח ראובן המעות לפני שמעון וזרק שמעון המעות ונאבדו פסקנו דשמעון פטור וראיה מפרק קמא דקידושין דף י"ג אם איתא דלא ניחא לה לישדינהו משמע אי שדתינהו פטורה ותו ראיה מפ' הפרה מביאו רבינו בסי' שע"ח דנהי דיש לך רשות להוציאו אין לך רשות להזיקו משמע דאם הוזק ע"י אפוקי פטור:

בורו. נ"מ לפטור בו כלים שנשברו כדין בור שיתבאר לקמן סי' ת"י סכ"א. סמ"ע:

הבנאי. עיין בתשובת רשד"ם סי' רצ"ב:

או בשאר גופו. ב"ק ד' א' וערש"י שם ד"ה דכייף כו':

או כו'. שם ך"ו ב':

או כו'. כתובות ל"א א' ועבה"ג:

או שפטר כו'. סנהדרין ע"ז ב' דגיריה הוא ולכן ה"ה על הכלים דחייב בחצו כנ"ל ושם בזרק צרור משום כחו וכן שם בזרק חץ ע"ש:

או שרק כו' אבל כו'. ב"ק ג' ב' ונ"מ לכלים: