המקבל שדה לזורעה שומשמין וזרעה - שולחן ערוך חושן משפט סימן שכ״ו

אין לו עליו אלא תרעומות עיין בסמ"ע ס"ק ב' עד אבל יותר נ"ל דהמקבל יש לו תרעומות על הנותן מה שטרח עד שהצליחו כו' וכן פי' הב"ח וכן מבואר מדברי הרב המגיד ומביאו

לזורעה שוממשין כו'. ל' הטור והשומשמין מכחישין את הקרקע יותר מחיטין וגם דמיהן יקרים יותר מזרע חיטין:

אין לו עליו אלא תרעומות י"מ דר"ל להנותן יש תרעומות על המקבל ששינה ממה שהתנה עמו לזורעה שומשמין משום דלשומשמין היה צריך ואף שבדמי החיטין היה יכול לקנות שומשמין מן השוק מ"מ ניחא ליה בשלו ואין בזה אלא תרעומות ולא היזק ממון אבל יותר נראה לי דר"ל דהמקבל יש לו תרעומות על הנותן על מה שטרח עד שהצליחו להיות שווים לשומשמין וצריך ליתן לו החציה ואינו מנכה לו מה שהרויח הנותן דלא לכחוש ארעא וכל זה כ' הטור אלא שלא כתב דיש עליו תרעומות והביא עליו דברי הרמב"ם שהן כדברי המחבר שכתב שיש לו עליו תרעומות:

משלם לו המקבל כפי כו'. קמ"ל בזה דאין המקבל יכול לומר לטובה כוונתי שלא לכחוש ארעא אלא צריך לשלם לו מטעם דאמרי אינשי לכחוש ארעא ולא לכחוש מריה:

עשתה חיטין יותר ממה שהיתה ראוי כו'. ל' הטור ואין המקבל יכול לו' אלו זרעתיה שומשמין היה נכחש הקרקע יותר וגם לא היתה מצלח' בזריעו' החיטין כל כך אם לא שטרחתי בה הרבה לפיכך אנכה לך מחלקך מה שהרוחת שלא נכחש הקרקע וגם אקח היתרון ששוה החיטין יותר על השומשמין שבא מכח טרחותי דישיב לו הנותן וכי טרחתך לבד גרמא ולא טובת השדה מ"ה חולקין:

(ס"א אלא תרעומת) נ"ל דה"ק דהנותן יש לו תרעומת דא"ל אלו זרעת שומשמין אפשר שג"כ היה מצליח וא"כ היה לנו הרווחה טפי ומ"מ לדינא אין לו עלי' לכלים דדי בכך אי חשבינן לי' כאלו היתה שנה פשוטה בשומשמין:

שומשמין. לשון הטור והשומשמין מכחישין את הקרקע יותר מחטים וגם דמיהן יקרים יותר מזרע חטים. סמ"ע:

ראויה. קמ"ל בזה דהמקבל א"י לו' לטובה נתכונתי שלא לכחוש ארעא אלא צריך לשלם לו דאמרי אינשי לכחוש ארעא ולא לכחוש מריה. שם:

אין לו כו'. מלשונו מ' דהנותן יש לו תרעומות על המקבל ששינה מדעתו ובמקבל וכדעת הרמב"ן ס"ס שכ"ד וז"ש עשתה כו' דבזה לא סגי בתרעומות:

עשתה כו'. עסמ"ע וכמ"ש בסי' שכ"ח ס"ב בהובירה שנותן לו שכרו משלם ואינו מנכה לו מה שהיתה מכחשת הארץ: