המקבל שדה לזורעה שומשמין וזרעה - שולחן ערוך חושן משפט סימן שכ״ו
המקבל שדה לזורעה שומשמין וזרעה. שולחן ערוך חושן משפט סימן שכ״ו - 1 סעיפים, ולצידם ש״ך, סמ״ע, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
חושן משפט · סימן שכ״ו
סעיף א׳
המקבל שדה לזורעה שומשמין וזרעה חטין. ובו סעיף אחד:המקבל שדה מחבירו לזורעה שומשמין וזרעה חטים ועשתה חטים ששוין כמו שהיתה ראויה לעשות מהשומשמין אין לו עליו אלא תרעומת עשתה פחות ממה שהיא ראויה לעשות מהשומשמין משלם לו המקבל כפי מה שהיא ראויה לעשות מהשומשמין עשתה חטים יותר ממה שהיא ראויה לעשות מהשומשמין חולקין לפי התנאי שביניהם אע"פ שמשתכר בעל הקרקע:
אין לו עליו אלא תרעומות עיין בסמ"ע ס"ק ב' עד אבל יותר נ"ל דהמקבל יש לו תרעומות על הנותן מה שטרח עד שהצליחו כו' וכן פי' הב"ח וכן מבואר מדברי הרב המגיד ומביאו
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
לזורעה שוממשין כו'. ל' הטור והשומשמין מכחישין את הקרקע יותר מחיטין וגם דמיהן יקרים יותר מזרע חיטין:
ב׳
אין לו עליו אלא תרעומות י"מ דר"ל להנותן יש תרעומות על המקבל ששינה ממה שהתנה עמו לזורעה שומשמין משום דלשומשמין היה צריך ואף שבדמי החיטין היה יכול לקנות שומשמין מן השוק מ"מ ניחא ליה בשלו ואין בזה אלא תרעומות ולא היזק ממון אבל יותר נראה לי דר"ל דהמקבל יש לו תרעומות על הנותן על מה שטרח עד שהצליחו להיות שווים לשומשמין וצריך ליתן לו החציה ואינו מנכה לו מה שהרויח הנותן דלא לכחוש ארעא וכל זה כ' הטור אלא שלא כתב דיש עליו תרעומות והביא עליו דברי הרמב"ם שהן כדברי המחבר שכתב שיש לו עליו תרעומות:
ג׳
משלם לו המקבל כפי כו'. קמ"ל בזה דאין המקבל יכול לומר לטובה כוונתי שלא לכחוש ארעא אלא צריך לשלם לו מטעם דאמרי אינשי לכחוש ארעא ולא לכחוש מריה:
ד׳
עשתה חיטין יותר ממה שהיתה ראוי כו'. ל' הטור ואין המקבל יכול לו' אלו זרעתיה שומשמין היה נכחש הקרקע יותר וגם לא היתה מצלח' בזריעו' החיטין כל כך אם לא שטרחתי בה הרבה לפיכך אנכה לך מחלקך מה שהרוחת שלא נכחש הקרקע וגם אקח היתרון ששוה החיטין יותר על השומשמין שבא מכח טרחותי דישיב לו הנותן וכי טרחתך לבד גרמא ולא טובת השדה מ"ה חולקין:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
(ס"א אלא תרעומת) נ"ל דה"ק דהנותן יש לו תרעומת דא"ל אלו זרעת שומשמין אפשר שג"כ היה מצליח וא"כ היה לנו הרווחה טפי ומ"מ לדינא אין לו עלי' לכלים דדי בכך אי חשבינן לי' כאלו היתה שנה פשוטה בשומשמין:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat, Lemberg, 1898
אין לו כו'. מלשונו מ' דהנותן יש לו תרעומות על המקבל ששינה מדעתו ובמקבל וכדעת הרמב"ן ס"ס שכ"ד וז"ש עשתה כו' דבזה לא סגי בתרעומות:
ב׳
עשתה כו'. עסמ"ע וכמ"ש בסי' שכ"ח ס"ב בהובירה שנותן לו שכרו משלם ואינו מנכה לו מה שהיתה מכחשת הארץ:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
על הסימן הזה
שולחן ערוך חושן משפט סימן שכ״ו, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.