אחים גדולים וקטנים ורוצים לחלוק - שולחן ערוך חושן משפט סימן רפ״ט
אחים גדולים וקטנים ורוצים לחלוק. שולחן ערוך חושן משפט סימן רפ״ט - 5 סעיפים, ולצידם ש״ך, סמ״ע, ט״ז, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.
חושן משפט · סימן רפ״ט
סעיף א׳
אחים גדולים וקטנים ורוצים לחלוק. ובו ה סעיפים:מי שהניח יתומים מקצתן גדולים ומקצתן קטנים ורצו לחלוק בנכסי אביהם כדי שיטלו הגדולים חלקם מעמידים ב"ד אפוטרופוס לקטנים ובורר להם החלק היפה (וי"א דצריכים לחלוק בגורל) (טור) ואם הגדילו אינם יכולים למחות שהרי ע"פ ב"ד חלקו להם ואם טעו ב"ד בשומא ופחתו שתות יכולים למחות וחוזרים וחולקים חלוקה אחרת אחר שהגדילו: הגה אבל אפוטרופוס אפי' מינהו אבי יתומים אינו יכול לחלוק בלא ב"ד אא"כ נתמנה בפירוש לכך (תשובת הר"ן סי' ס') ואין לב"ד רשות לחלוק בדבר דשייך ביה גוד או אגוד (טור וכ"כ התוס' בפרק ב' דקידושין והרא"ש בפ' אלמנה ניזונית) וי"ח ומתירין (נ"י פרק הנ"ל ומרדכי שתי הדעות) היו האחין כולם קטנים אין חולקין להם עד שיגדילו אא"כ נראה לב"ד שיש להן תועלת בחלוקה (ב"י בשם הרא"ש והר"ן) וכל שהגיעו הקטנים לי"ג שנה יכולים לחלוק בעצמן דחלוקה לא הוי כמכר (ר"י נכ"ו ח"ב):
סעיף ב׳
אם לא היו כאן כל האחים ואותן שבכאן מבקשים לחלוק או שחלקו ובא אח או בעל חוב ונוטל חלק אחד מהם נתבאר בסימן קע"ה:
סעיף ג׳
אחד מהאחים שירד לאומנות או חלה או רוצה לילך ללמוד נתבאר בסימן קע"ז:
סעיף ד׳
אחד מהאחים שהיו שטרות יוצאים על שמו וטוען שלי הם נתבאר בסי' ס"ב:
סעיף ה׳
יורשים שקצתם לקחו מנכסי מורישם בלא חלוקה וקצתם לא לקחו ויש ביד אחר מנכסי המת אם היורשים שלא לקחו מערערים שלא ליטול ממה שביד אותו אחר לקבורה הדין עמהם ויבואו לחשבון וכל אחד מהאחים יתן חלקו המגיע לו:
ורצו לחלוק בנכסי אביהן כו'. ז"ל הטור ומבקשים הגדולי' שיחלוקו כדי שיהא חלקם בידם והם ישמרוהו ויעבדוהו עכ"ל ור"ל שאין הגדולי' רוצים לטרוח עבור הקטני' ולהיות השבח לאמצע כנ"ל בר"ס רפ"ז אלא יטרחו וישבחו חלקן לעצמן:
ב׳
ובורר להן החלק היפה. לשון הטור מעמידים אפטרופוס לקטנים וחולקין בגורל ובשומת ב"ד ור"ל שיראו שיהיו החלקים שווים לפחות ולא יתנו להקטנים הגרוע ואף בחלוקת הגורל צריכין האפטרופסים לראות שיהיו החלקי' שווים ואח"כ מטילין גורל ביניהן משום דא"א לצמצם שיהיו שוים ממש ונראה דכונת הרמב"ם והמחבר ג"כ הוא כמ"ש ובורר להן חלק היפ' דר"ל שיהי' להן ג"כ חלק יפה לאפוקי שידחו מהגדולי' לחלק הפחות ועכ"פ נראה דמ"ש מור"ם בהג"ה די"א "דצריכין "לחלוק "בגורל צריך להיות מסודר אחר דברי המחבר שכתב ובורר להן "חלק "היפה וק"ל:
וחוזרין וחולקין חלוקה אחרת אחר שהגדילו. נראה דה"ה קודם שהגדילו אם נתוודע לב"ד שטעו בשתות שחוזרין אלא אורח' דמילתא נקט דכל ששמו הב"ד בהכי לא נתוודע הטעות דמי יחקור אחר מעשה ב"ד אבל כשיגדלו הם עצמן רגילים ליתן לב ומדקדקים בשלהם ועומדים על הטעות:
ה׳
בדבר דשייך בו גוד או איגוד הטעם דה"ל כמו מכירה דאחד אומר לחבירו גוד כולו ותן לי חלקי במעות או אני יאגדנו ואתן לך חלקך במעות ואין האפטרופסין רשאין למכור חלקן וכמ"ש הטור בסי' קע"ה גם יתבאר לקמן סי' ר"ץ ועפ"ר:
ו׳
היו האחים כולם קטנים כו'. רמ"מ כ' מלתא בטעמא ז"ל למה יחלוקו יעמדו הנכסים ביד אפטרופוס שהרי אף לאחר חלוקה יבואו הנכסים ביד אפטרופוס עכ"ל:
ז׳
דחלוקה לא הוי כמכר ר"ל דאלו הוי כמכר לא היו יכולין למכור עד שיהיו בן עשרים שנה לדעת הרי"ף וגם לדעת הרא"ש אם לא שהוא חריף ופקח ויודע בטיב משא ומתן וכמ"ש הטור והמחבר בסימן רל"ה ע"ש:
ח׳
ויש ביד אחר מנכסי המת כו'. בטור מבואר יותר ז"ל אם זה היורש שלא נטל מערער ואומר אחי נטלו שיעור חלקם ואני לא נטלתי אם יתנו הממון שביד זה האחר לצורכי קבורה נמצא שנתתי אני לצורך קבורה ואחי לא נתנו יפה מערער ויבואו לחשבון וכל אחד מהאחין יתנו לקבורה מחלקו המגיע לו עכ"ל:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
(ס"א גוד או אגוד) על טעם הסמ"ע קשה הא בב"ד מיירי כאן ובסי' ר"ץ ס"ג [סי"ג] כתב רמ"א דיכולים לעשות כל מה שירצו ונלע"ד הטעם ששמא לכשיגדלו היתומי' לא יהי' הבריר' ניחא להם בגוד או אגוד:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat, Lemberg, 1898
שהגדילו. נרא' דה"ה קודם שהגדילו אם נתודע לב"ד שטעו בשתות חוזרין אלא אורחא דמלתא נקט דכל ששמו הב"ד בהכי לא נתוודע הטעות דמי יחקור אחר מעשה ב"ד אבל כשיגדלו הן עצמן רגילין ליתן לב ומדקדקים בשלהן ועומדין על הטעות. שם:
ז׳
אגוד. הטעם דה"ל כמו מכירה ואין האפטרופסים רשאין למכור חלקן וכמ"ש הטור בסי' קע"ה גם יתבאר לקמן סי' ר"צ. שם. עיין מ"ש הריטב"א בזה פרק האיש מקדש:
שתות. דהא פריך מדברי חכמים שם ושם: (ליקוט) ופחתו שתות כו'. ס"ל דוקא שתות וכ"ד הרי"ף דס"ל שהוא כשום הדיינין. ר"ן שם (ע"כ):
ה׳
אבל אפוטרופוס כו'. כמש"ש מנין כו' שב"ד כו' דוקא ב"ד ויליף מקרא ת"ל נשיא כו' ובזה מתורץ קו' תוס' שם ד"ה אלא כו' וכ"ה בתוספתא פ"ח דב"ב אין דנין לחוב ולזכות כו' אא"כ נטלו רשות מב"ד:
ו׳
ואין כו' וי"ח כו'. עתוס' שם ושם:
ז׳
היו האחין כו'. הרא"ש כנ"ל:
ח׳
דחלוקה כו'. עתוס' דגטין מח א' ד"ה אי וצ"ע:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898
על הסימן הזה
שולחן ערוך חושן משפט סימן רפ״ט, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.