מי שיש לו בור לפנים מבורו וגינה - שולחן ערוך חושן משפט סימן קס״ט

מי שיש לו בור לפנים מבורו וגינה. שולחן ערוך חושן משפט סימן קס״ט - 2 סעיפים, ולצידם ש״ך, סמ״ע, באר היטב, ביאור הגר״א. לרבי יוסף קארו, בעברית.

חושן משפט · סימן קס״ט
סעיף א׳
מי שיש לו בור לפנים מבורו וגינה לפנים מגינתו. ובו ב סעיפים:מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו ויש לו דרך עליו אין לו רשות ליכנס שם אלא ביום בשעה שדרך בני אדם ליכנס (ודוקא בור אבל חדר נכנס שם בין ביום בין בלילה) (נ"י פ' המוכר פירות) ואין לו רשות להכניס בהמותיו שם אלא ממלא ומוציא לחוץ וכל אחד מהם עושה מפתח לבור שלא יכנס שום אחד מהם אלא מדעת חבירו:
סעיף ב׳
מי שיש לו גנה לפנים מגינתו של חבירו אין לו רשות ליכנס בה בלילה ולא להכניס לתוכה תגרים (וה"ה לבית שהוא לפנים מבית חבירו) (נ"י הנ"ל) ולא יכנס מתוכה לשדה אחרת (אלא אם כן הוא צורך גינתו) (שם בנ"י) והחיצון זורע את הדרך נתן לו דרך מן הצד מדעת שניהם נכנס בה באיזה שעה שירצה ומכניס לתוכה תגרים אבל לא יכנס מתוכה לשדה אחרת ושניהם (אינם) רשאים לזורעה:

ש״ך · חושן משפט סימן קס״ט

א׳
ודוקא בור כו' ומ"מ כל א' צריך מפתח לחדר כ"כ הב"ח וע"ש:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898

סמ״ע · חושן משפט סימן קס״ט

א׳
מי שיש לו בור עם מים מכונסים או מים חיים שקנאוהו מבעל הבית בסתם או שנפלה בחלקו שם והותנה ביניהן בשע' חלוק' שיהי' לו דרך בית חברו:
ב׳
אלא ביום דמסתמא לא נתרצה לו לקום בלילה ממטתו ולפתוח לו:
ג׳
וכל א' עושה מפתח כו'. פי' מסגרת וסוגר בו הדלת של הבור ובגמ' מפורש הטעם והוא דבעל הבור עושה המסגרת כדי שלא ישאבו ממנו מי שירצה בלי רשותו ובעל הבית עושה מסגרת משום חשד אשתו ור"ל אם יכנס שם אימת שירצה יזנה עם אשתו ולא יהיה נתפס כגנב על הכניסה כי יתנצל לומ' לשאוב מים נכנסתי משא"כ עתה שידע בעל הבור שלא יוכל לשאוב בלי מפתח דבעל הבית שיפתח בו מסגרתו ואם יכנס בשאר העתים יהי' נתפס כגנב ויורגש ערמתו ואף אם שלא יזנה עמה מ"מ העולם יחשדוהו בכך כ"כ הנ"י (ומ"מ אם יש לו חור שם דדרך לכנס שם בלילה יכנס שם) אבל משום חשד גניבת כליו מביתו לא היה צריך לעשות מסגרת דהא אשתו דבעל הבית היא שם תמיד ומשמרתן כן פירש"י:
ד׳
ולא להכניס לתוכה תגרים פי' הלוקחים ממני ירקות:
ה׳
והחיצון זורע כו' ואף שהזריעה מעכב קצת ההליכה שלא יוכל לילך בטוב לגינתו מ"מ כיון דהוא באמצע שדהו יהיה לו הפסד גדול אם לא יזרעהו ומסתמא אדעתא דהכי דוקא נתן לו הדרך כדי שיהי' לו רשות לזרוע שם משא"כ כשהדרך הוא מן הצד דאין לו הפסד כ"כ ומסתמא נתן לו להליכה לבדה ואין לו לזרעה ומ"ה מסיים בזה הטור ז"ל ושניהן ?"אינן יכולין לזרוע וכן הוא שם במשנה ופירש"י ונ"י ובכל הפוסקים וגם הרמב"ם לספ"ו דשכנים מסיים וכתב בזה ז"ל וכל א' יש לו לעכב על חבירו בזריעת הדרך שנתן לו מן הצד עכ"ל ומה שנדפס בש"ע ושניהן רשאין כו' הוא ט"ס וצריך להגיה תיב' ?"אינם רשאים וכן הוא בדפוס הש"ע הישנים וק"ל:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898

באר היטב · חושן משפט סימן קס״ט

א׳
בור. עם מים מכונסים או מים חיים שקנאוהו מבעה"ב בסתם או שנפל בחלקו שם והותנה ביניהן בשעת חלוקה שיהיה לו דרך בבית חבירו. סמ"ע:
ב׳
ביום. דמסתמא לא נתרצה לו לקום בלילה ממטתו ולפתוח לו. שם:
ג׳
תגרים. הלוקחים ממנו ירקות. שם:
נחלת הכלל · Torat Emet 357

ביאור הגר״א · חושן משפט סימן קס״ט

א׳
ויש לי. רשב"ם:
ב׳
ודוקא. מדנקט בור ש"מ שבחדר תמיד דרך ב"א כו' ענ"י:
ג׳
וה"ה. עבה"ג וכמ"ש בסי' קנו ס"א:
ד׳
אא"כ. וכ"כ רשב"ם שם ע"ש:
ה׳
והחיצון כו'. מתני' שם:
נחלת הכלל · Shulhan Arukh, Hoshen ha-Mishpat; Lemberg, 1898

על הסימן הזה

שולחן ערוך חושן משפט סימן קס״ט, מתוך חלק חושן משפט. השולחן ערוך לרבי יוסף קארו הוא ספר ההלכה המרכזי של עם ישראל - פסקי ההלכה למעשה ערוכים בקצרה ובבהירות, מסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
שולחן ערוך, רבי יוסף קארו - נחלת הכלל