להיות מתון בדין ושימלך בגדול ממנו - שולחן ערוך חושן משפט סימן י׳

עד שיחמיצנו ל' דקרא נקט דכתיב אשרו חמוץ ודרשו רז"ל אשרו לדיין שמחמיץ ומשהה ומלין את דינו כדי להוציאו לאמתו:

ברור לו כשמש למדוהו מדכתיב בית דוד דינו לבוקר משפט וכי בבוקר לבד דנין אלא להיות המשפט ברור כבוקר:

שוטה רשע כו' שוטה שהוא סובר שהוא חכם בדין ויודע אותו ואינו ונשאר בשטותו ורשע על שמעוות הדין וגס רוח שסובר שא"צ לאיש כמוהו להיות מתון בדין:

ומדמהו לדין אחר כו' אע"פ שאותו דין כבר שאל את פי החכם:

ה"ז בכלל הרשעים כו' שיכול להיות שדין הזה אינו דומה להראשון:

שלא הגיע להוראה דרשו הפילה מל' נפל שלא מלאו ימיו אף זה לא מלאו ימיו להוראה רבים הם חלליו:

שהגיע להוראה כו' דרשו ועצומים מל' עוצם עיניו בזה הורג את בני דורו:

ה"ז משובח דומה לזה כ' המחבר בסימן ח' ס"ג ועמ"ש בסמ"ע ובפרישה שם וכאן:

וכל המונע עצמו מן הדין כו' וכתב וכל ר"ל אפילו אם הדור צריך לו יראה שימנע עצמו מן הדין ויפשר הבע"ד בהדדי אם הוא אפשר לו:

דין של פרוטה כו' כן איתא בגמרא בפשיטות וקאמר שם דא"צ קרא לזה וקרא דכקטן כגדול תשמעון דרשו בגמרא שיקדים הבא ראשון לפני ב"ד אפילו הוא של פרוטה ולא כמ"ש בע"ש דילפינן לה מכקטן כגדול תשמעון ע"ש:

בטור ואל ישים חילוק בין דין קטן וכו' יש להקשות דבפרק קמא דסנהדרין איתא כקטן כגדול תשמעון אר"ל יהא חביב עליך דין פרוטה כדין מאה מנה ופרכינן למאי הילכתא אי לעיונא ומפסקא פשיטא אלא לאקדומא. וכ"כ רבינו בסי' ט"ו שצריך להקדים דין של פרוטה וכו' וא"כ למאי הילכתא כתב רבינו זה כאן וכן הרמב"ם ע"כ לענין עיוני והא דבר זה פשיטא בגמרא ונ"ל דרבינו וכן הרמב"ם כתבו זה וקאי אדסמיך ליה דהיינו שיש למנוע עצמו בדין של פרוטה כמו במאה מנה אבל בגמרא דדרש מקרא דקטן כגדול תשמעון זה קאי שיש לשמוע בזה כמו בזה א"כ לא מיירי מן למנוע עצמו ועל כרחך לעיוני קאמר ועל זה קשה פשיטא:

נמלך. אע"פ שאותו הדין כבר שאל את פי החכם שיכול להיות שדין הזה אינו דומה להראשון: סמ"ע:

המונע. אפי' אם הדור צריך לו יראה שימנע עצמו מן הדין ויפשר הבע"ד אם אפשר לו. סמ"ע:

וישא ויתן בו. סנה' כ"ט א':

והוא. ברכות ס"ג א':