רמב״ם - הלכות טומאת אוכלים · פרק י״ד

ספר טהרה · 17 הלכות. משנה תורה לרמב״ם, בעברית מנוקדת.

הלכות טומאת אוכלים · פרק י״ד
הלכה א׳
פֵּרוֹת שֶׁיָּרַד הַדֶּלף לתוֹכָן וְעֵרְבָן כְּדֵי שֶׁיִּתְנַגְּבוּ לֹא הֻכְשְׁרוּ:
הלכה ב׳
הַמַּעֲלֶה פֵּרוֹתָיו לַגַּג מִפְּנֵי הַכְּנִימָה וְיָרַד עֲלֵיהֶן הַטַּל לֹא הֻכְשַׁר. וְאִם נִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּרֵד עֲלֵיהֶן הַטַּל הֻכְשְׁרוּ. לְפִיכָךְ אִם הֶעֱלוּם חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אַף עַל פִּי שֶׁחִשְּׁבוּ שֶׁיֵּרֵד הַטַּל עֲלֵיהֶן לֹא הֻכְשְׁרוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַעֲשֵׂה דִּין תּוֹרָה וְאֵין לָהֶן מַחֲשָׁבָה אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. הָפְכוּ בָּהֶן קְטַנִּים עַל הַגַּג הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין שֶׁאִם הָיְתָה מַחֲשָׁבָה שֶׁל קָטָן נִכֶּרֶת מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו מַחְשַׁבְתּוֹ מוֹעֶלֶת מִדִּבְרֵיהֶן:
הלכה ג׳
הַמַּעֲלֶה אֶת הָאֲגֻדּוֹת וְאֶת הַקְּצִיעוֹת וְאֶת הַשּׁוּם לַגַּג בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּינוּ וְיֵרֵד עֲלֵיהֶן הַטַּל לֹא הֻכְשְׁרוּ. וְאֵין אוֹמְרִין הוֹאִיל וְהַכּל יוֹדְעִין שֶׁהַטַּל יוֹרֵד הֲרֵי זֶה בִּרְצוֹנוֹ שֶׁהֲרֵי לֹא הֶעֱלָם אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּמְתִּינוּ:
הלכה ד׳
הַמּוֹלִיךְ חִטִּין לִטְחֹן וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים אִם שָׂמַח הֻכְשְׁרוּ. הָיוּ זֵיתָיו נְתוּנִין בַּגַּג וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים אִם שָׂמַח הֻכְשְׁרוּ. הַחַמָּרִים שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בַּנָּהָר וְנָפְלוּ שַׂקֵּיהֶן בַּמַּיִם וְהֶעֱלוּם אִם שָׂמְחוּ הֻכְשְׁרוּ הַפֵּרוֹת וְהַמַּיִם שֶׁעַל הַשַּׂקִּין הִנָּם תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן שֶׁהֲרֵי שָׂמְחוּ:
הלכה ה׳
שַׂק שֶׁהוּא מָלֵא זֵרְעוֹנִים וְנָתוּן עַל גַּבֵּי הַנָּהָר אוֹ עַל פִּי הַבּוֹר אוֹ עַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה וְשָׁאֲבוּ הֻכְשְׁרוּ:
הלכה ו׳
חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת שֶׁנְּתָנָהּ בְּתוֹךְ הַמַּשְׁקִין אוֹ מְלֵאָה מַשְׁקִין שֶׁנְּתָנָהּ בְּתוֹךְ הַפֵּרוֹת וְשָׁאֲבוּ הֻכְשְׁרוּ. בְּאֵלּוּ מַשְׁקִין אָמְרוּ בְּמַיִם וּבְיַיִן וּבְחֹמֶץ אֲבָל שְׁאָר הַמַּשְׁקִין אֵין מְשָׁאֲבִין מִן הַחֶרֶס כְּדֵי שֶׁיַּכְשִׁירוּ הַפֵּרוֹת שֶׁבְּצִדָּן:
הלכה ז׳
הָרוֹדֶה פַּת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן אִם הָיְתָה פַּת חִטִּין לֹא הֻכְשְׁרָה. וְאִם הָיְתָה שֶׁל שְׂעוֹרִים הֻכְשְׁרָה מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעוֹרִים שׁוֹאֲבוֹת. וְכֵן אִם הָיָה הַיַּיִן טָמֵא וְהָיְתָה פַּת חִטִּים טְהוֹרָה וְאִם הָיְתָה שְׂעוֹרִים נִטְמְאָה מִפְּנֵי שֶׁשָּׁאֲבָה מַשְׁקִין טְמֵאִין:
הלכה ח׳
הַמְרַבֵּץ אֶת בֵּיתוֹ וְנָתַן בּוֹ חִטִּים וְטָנְנוּ. אִם מֵחֲמַת הַמַּיִם הֻכְשְׁרוּ. וְאִם מֵחֲמַת הַסֶּלַע לֹא הֻכְשְׁרוּ. הַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ בַּעֲרֵבָה וְנָתַן בָּהּ חִטִּים וְטָנְנוּ אִם מֵחֲמַת הַמַּיִם הֻכְשְׁרוּ וְאִם מֵחֲמַת הָעֲרֵבָה לֹא הֻכְשְׁרוּ:
הלכה ט׳
הַטּוֹמֵן פֵּרוֹת בַּחוֹל כְּדֵי שֶׁיַּרְטִיבוּ הֻכְשְׁרוּ. הַטּוֹמֵן בַּטִּיט הַנָּגוּב אִם יֵשׁ בּוֹ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ הֻכְשְׁרוּ וְאִם לָאו לֹא הֻכְשְׁרוּ:
הלכה י׳
הַמְרַבֵּץ אֶת גָּרְנוֹ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יֵכְשְׁרוּ חִטָּיו אִם טָנְנוּ בּוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ:
הלכה י״א
הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים כְּשֶׁהַטַּל יוֹרֵד עֲלֵיהֶן לְחַפּוֹת בָּהֶן הַחִטִּין לֹא הֻכְשְׁרוּ וְאִם נִתְכַּוִּן לְכָךְ הֻכְשְׁרוּ:
הלכה י״ב
הַמְרַבֵּץ אֶת בֵּיתוֹ בְּמַיִם טְמֵאִים וְנָתַן בּוֹ שִׁבֳּלִים וְטָנְנוּ אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶן מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין וְאִם לָאו טְהוֹרִין:
הלכה י״ג
הַנּוֹעֵר אֲגֻדָּה שֶׁל יָרָק שֶׁהָיוּ עָלֶיהָ מַשְׁקִין וְיָרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַצַּד הַתַּחְתּוֹן לֹא הֻכְשַׁר:
הלכה י״ד
הַמַּעֲלֶה שַׂקִּין מְלֵאִין פֵּרוֹת מִן הַנָּהָר וּנְתָנָן זֶה עַל גַּבֵּי זֶה הֻכְשַׁר הַתַּחְתּוֹן בַּמַּיִם שֶׁיָּרְדוּ לוֹ מִן הָעֶלְיוֹן שֶׁהֲרֵי בִּרְצוֹנוֹ הִנִּיחַ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה:
הלכה ט״ו
הַנּוֹפֵחַ בַּעֲדָשִׁים לְבָדְקָן אִם הֵן יָפוֹת וְהִזִּיעוּ הֻכְשְׁרוּ בְּהֶבֶל פִּיו מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתּוֹלְדוֹת הַמַּיִם. וְכֵן הָאוֹכֵל שֻׁמְשְׁמִין בָּאֶצְבַּע הֻכְשְׁרוּ בְּמַשְׁקֵה פִּיו וְשֶׁעַל אֶצְבָּעוֹ:
הלכה ט״ז
נָשַׁךְ בָּאֹכֶל וְנָפַל הָאֹכֶל הֲרֵי הַמַּשְׁקֶה שֶׁעַל הָאֹכֶל שֶׁלֹּא לְרָצוֹן. הָיָה אוֹכֵל זֵיתִים פְּצוּעִים וּתְמָרִים רְטֻבּוֹת וְכָל שֶׁהוּא רוֹצֶה לָמֹץ אֶת גַּרְעִינָתוֹ וְנָפַל מִפִּיו הֲרֵי הַמַּשְׁקֶה שֶׁעָלָיו בְּרָצוֹן. הָיָה אוֹכֵל זֵיתִים נְגוּבִין וּתְמָרִים יְבֵשׁוֹת וְכָל שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָמֹץ אֶת גַּרְעִינָתוֹ וְנָפַל מִפִּיו הֲרֵי הַמַּשְׁקֶה שֶׁעָלָיו שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן:
הלכה י״ז
עֻלְשִׁין שֶׁלִּקְּטָן לִבְהֵמָה וֶהֱדִיחָן וְחִשֵּׁב עֲלֵיהֶן לְאָדָם אַחַר כָּךְ כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהֵן צְרִיכִים הֶכְשֵׁר שֵׁנִי. וְאִם הָיָה עֲלֵיהֶן מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ כְּשֶׁחִשֵּׁב עֲלֵיהֶן לְאָדָם הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִין:

קרית ספר · הלכות טומאת אוכלים פרק י״ד

א׳
פירות שירד הדלף לתוכן (וז') הוכשרו כחכמים דפליגי אתנא קמא פרק ה' ובספרי הרב כתוב לא הוכשרו ונראה שהוא טעות סופר וכל דיני הפרק מכשירין פ"ג וד' וה' וו' ופרק ג' דטבול יום ופ' העור והרוטב הכל לרצון מכשיר כדילפי':
נחלת הכלל · Friedberg Edition

אור שמח · הלכות טומאת אוכלים פרק י״ד

י״א
המלקט עשבין כו'. נ"ב עיין עירובין (דף פ"ז):
נחלת הכלל · Friedberg Edition

על הפרק הזה

רמב״ם הלכות טומאת אוכלים י״ד, מתוך הלכות טומאת אוכלים שבספר טהרה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
רמב”ם, משנה תורה - נחלת הכלל