רמב״ם - הלכות שאר אבות הטומאות · פרק ט׳ ספר טהרה · 11 הלכות. משנה תורה לרמב״ם, בעברית מנוקדת.
הלכות שאר אבות הטומאות · פרק ט׳
הלכה א׳
הַבָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין הֲרֵי הוּא כְּשֵׁנִי לְטֻמְאָה עַד שֶׁיִּטְבּל. וְאִם נָגַע בָּאֳכָלִין עֲשָׂאָן שְׁלִישִׁי. וְאִם נָגַע בְּמַשְׁקִין טְמֵאִים עֲשָׂאָן תְּחִלָּה לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִין אֲחֵרִים אֲבָל לֹא לְטַמֵּא כֵּלִים. וּמִפְּנֵי מָה גָּזְרוּ טֻמְאָה עַל אָדָם זֶה. מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ טְבוּלֵי יוֹם טוֹבְלִין בִּמְעָרוֹת שֶׁמֵּימֵיהֶן רָעִים וְאַחַר כָּךְ הָיוּ רוֹחֲצִין בְּמַיִם שְׁאוּבִים יָפִים דֶּרֶךְ נְקִיּוּת וּפָשַׁט הַמִּנְהָג כָּךְ עַד שֶׁהָיוּ רֹב הָעָם מְדַמִּים שֶׁמַּיִם שְׁאוּבִים שֶׁרוֹחֲצִין בָּהֶן בָּאַחֲרוֹנָה הֵן שֶׁמְּטַהֲרִין לֹא הַטְּבִילָה שֶׁבְּמֵי מִקְוֶה וְהָיוּ טוֹבְלִין בְּזִלְזוּל בְּלֹא כַּוָּנָה. וּלְפִיכָךְ גָּזְרוּ שֶׁכָּל שֶׁבָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִים אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ נִטְמָא וְנַעֲשָׂה כְּשֵׁנִי לְטֻמְאָה. אֲפִלּוּ טָהוֹר שֶׁאֵינוֹ טְבוּל יוֹם אִם נָפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין אוֹ שֶׁבָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין הֲרֵי זֶה כְּשֵׁנִי לְטֻמְאָה עַד שֶׁיִּטְבּל. טָבַל אֵינוֹ צָרִיךְ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר טֻמְאָה זוֹ מִדִּבְרֵיהֶן. וְכֵן הָאוֹכֵל אֳכָלִין טְמֵאִים וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין וְטָבַל אֵינוֹ צָרִיךְ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. וְכֵן כֵּלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין כֵּיוָן שֶׁמַּטְבִּילָן טִהֲרוּ וְאֵין צְרִיכִין הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאוֹת אֵלּוּ עִקָּרָן מִדִּבְרֵיהֶן:
הלכה ב׳
מִי שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין מִשְּׁנֵי כֵּלִים אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה אִם הִתְחִיל הַשֵּׁנִי עַד שֶׁלֹּא פָּסַק הָרִאשׁוֹן מִצְטָרְפִין וְאִם לָאו אֵין מִצְטָרְפִין. נָפְלוּ מֵאַרְבָּעָה כֵּלִים אֵין מִצְטָרְפִים וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְחִיל זֶה עַד שֶׁלֹּא פָּסַק זֶה הֲרֵי זֶה טָהוֹר. נָפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ אֲבָל לֹא עַל רֻבּוֹ אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֻבּוֹ וְלֹא עַל רֹאשׁוֹ אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ בִּלְבַד מִלְּמַעְלָה וְעַל רֻבּוֹ נָפְלוּ מִן הַצַּד אוֹ מִלְּמַטָּה הֲרֵי זֶה טָהוֹר עַד שֶׁיִּפְּלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רֻבּוֹ הַסָּמוּךְ לְרֹאשׁוֹ כְּדַרְכּוֹ. וְכֵן אִם בָּא רֹאשׁוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין וְלֹא בָּא רֻבּוֹ אוֹ בָּא רֻבּוֹ וְלֹא בָּא רֹאשׁוֹ אוֹ שֶׁבָּא רֹאשׁוֹ בִּלְבַד וּבָא מִשְּׁאָר גּוּפוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין מִלְּמַטָּה אוֹ מִן הַצַּד הֲרֵי זֶה טָהוֹר עַד שֶׁיָּבוֹא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ הַסָּמוּךְ לְרֹאשׁוֹ כְּדַרְכּוֹ:
הלכה ג׳
הַבָּא מֵרֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ הַחֵצִי בְּמַיִם שְׁאוּבִין וְנָפְלוּ עַל הַחֵצִי הָאַחֵר מַיִם שְׁאוּבִין הוֹאִיל וְחֶצְיוֹ בִּנְפִילָה וְחֶצְיוֹ בְּבִיאָה טָהוֹר:
הלכה ד׳
הָיוּ שְׁלֹשֶׁת הַלּוֹגִין שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו אוֹ שֶׁבָּא בָּהֶן מִקְצָתָן שְׁאוּבִין וּמִקְצָתָן אֵינָן שְׁאוּבִין אוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהֶן יַיִן דְּבַשׁ וְחָלָב הֲרֵי זֶה טָהוֹר עַד שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁלֹשָׁה כֻּלָּן מַיִם שְׁאוּבִין. שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין אֵלּוּ שֶׁנָּפְלוּ עַל הַטָּהוֹר אוֹ שֶׁבָּא בָּהֶן וְטִמְּאוּהוּ כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה כְּשֵׁנִי לְטֻמְאָה הֲרֵי הַמַּיִם הָאֵלּוּ טְמֵאִין שֶׁהֲרֵי נָגְעוּ בְּשֵׁנִי וַהֲרֵי אֵלּוּ הַמַּיִם אוֹמְרִין לָזֶה הַטָּהוֹר טִמֵּאנוּ אוֹתוֹ וְטִמְּאָנוּ:
הלכה ה׳
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַנִּיחִין כִּכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה בְּצַד הַסְּפָרִים וְאוֹמְרִים זֶה קֹדֶשׁ וְזֶה קֹדֶשׁ וּבָאִין הָעַכְבָּרִים וְקוֹרְעִין אֶת הַסְּפָרִים לְפִיכָךְ גָּזְרוּ שֶׁכָּל תְּרוּמָה שֶׁתִּגַּע בְּאֶחָד מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נִטְמֵאת וַהֲרֵי הִיא כִּשְׁלִישִׁי לְטֻמְאָה כְּאִלּוּ נָגְעוּ בְּשֵׁנִי וְנִמְצְאוּ כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ פּוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה כְּשֵׁנִי. וְלֹא עוֹד אֶלָּא מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וְנָגַע בְּאֶחָד מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נַעֲשׂוּ יָדָיו שְׁנִיּוֹת וּמְטַמְּאִין אֶת הַתְּרוּמָה וְאֶת הַמַּשְׁקִין וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַיָּדַיִם מִתְטַמְּאוֹת אֶלָּא מֵרִאשׁוֹן לְטֻמְאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ הֵן מִתְטַמְּאוֹת מִן הַסֵּפֶר:
הלכה ו׳
רְצוּעוֹת תְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין וְגִלָּיוֹן שֶׁבַּסֵּפֶר שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה שֶׁבַּתְּחִלָּה וְשֶׁבַּסּוֹף כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרִין לְסֵפֶר. וְסֵפֶר שֶׁנִּמְחַק וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת. וּמְגִלָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ מִן הַתּוֹרָה שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת כְּפָרָשַׁת (במדבר י לה) "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן". הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. וְלֹא דִּבְרֵי תּוֹרָה בִּלְבַד אֶלָּא כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אֲפִלּוּ שִׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת שֶׁהֵן דִּבְרֵי חָכְמָה מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם:
הלכה ז׳
תַּרְגּוּם שֶׁבְּעֶזְרָא וְשֶׁבְּדָנִיֵּאל הֲרֵי הוּא מִכְּלַל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעִבְרִית שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם אוֹ שֶׁכָּתַב כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ בִּכְתָב עִבְרִי אֵינָן מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם עַד שֶׁיִּהְיוּ כְּתוּבִים אַשּׁוּרִית עַל הָעוֹר וּבִדְיוֹ:
הלכה ח׳
הַכּוֹתֵב הַלֵּל וּשְׁמַע לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם:
הלכה ט׳
הַמְּשִׁיחוֹת וְהָרְצוּעוֹת שֶׁתְּפָרָן לְסֵפֶר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּמָן כָּל זְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין לַסֵּפֶר מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם:
הלכה י׳
תִּיק שֶׁל סֵפֶר וּמִטְפָּחוֹת סְפָרִים בִּזְמַן שֶׁהֵן תְּפוּרוֹת מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. אֲבָל הַבְּרָכוֹת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מֵאוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם וּמֵעִנְיָנִים הַרְבֵּה שֶׁל תּוֹרָה אֵינָן מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם:
הלכה י״א
סִפְרֵי הַמִּינִים אֵינָן מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. פָּרָשַׁת סוֹטָה הוֹאִיל וְלִמְחִיקָה עוֹמֶדֶת אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת הַיָּדַיִם:
קרית ספר קרית ספר · הלכות שאר אבות הטומאות פרק ט׳ א׳
פרק ט דיניו מדרבנן סוף זבין ופ"ק דשבת ומקואות ובתוספתא ופרק שני דגטין וסוף ידים ובתוספתא:
נחלת הכלל · Friedberg Edition
רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות ט׳, מתוך הלכות שאר אבות הטומאות שבספר טהרה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
רמב”ם, משנה תורה - נחלת הכלל