שני שבילין אחד טמא ואחד טהור והלך בשניהם ועשה טהרות ישרפו דודאי טמא היה כיון שהלך בשניהם וכדתנן פ"ה דטהרות וכן בשרץ וצפרדע כדתנן התם וכו' בשבילין אחד טמא ואחד טהור הלכו ב' בשניהם ועשו טהרות וכו' ונשאלו שניהם כאחד או אחד עליו ועל חברו כאחד שניהם טמאים דהוי ספקא דאורייתא וכן שני ככרים אחד טמא ואחד טהור שאכלום שנים ועשו טהרות כדתנן התם פ"ה אף על גב דהוי טומאה דרבנן אחמירו משום דאי איפשר לומר על שתיהן טהורות בבת אחת וכו'. אפילו ככר אחת טמאה שנתערבה במאה טהורות כולן טמאות מדרבנן כדתניא בתוספתא וכו'.
ג׳
ככר טמא שנתערב בתשע ואכלו חמשה בני אדם החמשה והחמשה בני אדם וכו' הראשונים טמאים וכו' כדתניא בתוספתא דכיון שהיו כל הככרים לפניהם הוו קבוע כמחצה על מחצה דמי וכו'.
ד׳
ב' שבילין אחד טמא ואחד טהור והלכו בהן טהור וטמא ואפילו טהור ותלוי תולין בתלוי כדאמר רבי יוסי דנדה פרק האשה דף ס':
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על הפרק הזה
רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות י״ט, מתוך הלכות שאר אבות הטומאות שבספר טהרה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.