מצות ר להפריש ערי מקלט דכתיב שלש ערים תבדיל לך ואין ערי מקלט נוהגות אלא בא"י כדכתיב את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ובספרי אמרינן אשר אני נותן לכם כאשר אשר אני נותן לכם אתם חייבים לימנות ערי מקלט ולא בחוצה לארץ ואין אחד מהשש קולטת עד שיבדיל כולן כדתנן התם ד"ט מדכתיב שש ערי מקלט תהיינה עד שיהו שש קולטות כאחת ולמה הפריש משה השלש אמר הואיל ובאה מצוה לידי אקיימנה ובימי מלך המשיח מוסיפין ג' על השש דכתיב ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה כדתניא בספרי מכאן אתה אומר שלש ערים הפריש משה בעבר הירדן וכשבאו לארץ הפרישו עוד שלש ולעתיד לבוא מפרישין עוד שלש שלש על שלש הרי שש ועוד שלש הרי תשעה רבי נהוראי אומר וכו' והיכן מוסיפין אותן בערי הקניזי והקני והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ועדין לא נכבשו לעולם ועליהן נאמר ואם ירחיב וגו' כאשר נשבע לאבותיך לתת לך ארץ קניזי וגו' ויספתי לך עוד וגו' במשמע דכמה שירחיב להם יוסיפו. ומכונים הדרכים לתקנם מכל מכשול ולהרחיבם כדתנן התם ד"ט דכתיב תכין לך הדרך ורוחב דרך ערי מקלט אין פחות מל"ב אמות כדתניא פרק המוכר פירות ומקלט היה כתוב על פרשת דרכים בכל מקום שהיו שני דרכים מפוצלים אחד פונה לעיר מקלט היה עץ תקוע באותו דרך וכתוב בו מקלט ומאי קרא דכתיב תכין לך הדרך עשה לך הכנה וב"ד שנתרשלו בדבר זה מעלה עליהם הכתוב כאלו שפכו דמים כדאמר' במועד קטן פ"א ומנין שאלו לא יצאו ועשו וכו' שנאמר והיה עליך דמים ויהיו משולשות כדתניא התם דף מ' משום דכתיב ושלשת את גבול ארצך שיהא מדרו' לחברון ומחברון לשכם וכו'.
ח׳
אין עושין לא עיירות גדולות ולא כרכים אלא עיירות בינונית כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם ובספרי דרשינן ערים שומע אני כרכים ת"ל ערים שומע אני אפילו כפרים ת"ל ערים מגיד שלא היו שם אלא שווקים ובית המחיה ובמקום שיהיו להם מזונות וכל צרכיהם ולא יצטרכו לצאת ובמקום אוכלוסין ואין פורשים בתוכם מצודות וכו' כדי שלא תהא רגל גואל הדם וכו' דכתיב אל אחת מן הערים האל וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא כדאמרינן לעיל וכדתניא התם דף י'.
ט׳
כל ערי הלוים קולטות כדכתיב ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר ואמרינן סוף הגולין ועליהן תתנו כי הנך לקליטה כרבי יהודה במתני' ולא כי הנך לכם לכל צרכיכם דדוקא בשש ערי מקלט אין מעלין שכר דירה דכתיב והיו לכם הערים למקלט ודרשינן לכם לכל צרכיכם דלרוצחים נאמר אבל מ"ב עיר לא הוקשו אלא לקליטה אבל מעלה שכר וכן יש הפרש גם כן ששאר ערי מקלט אינן קולטות אלא לדעת [כיון דבעי להעלות שכר] והשש קולטות אפילו שלא לדעת וכדא' אביי התם דף י' דהואיל ונכנס בהן נקלט [כיון שאינו מעלה שכר].
י״א
כל עיר הקולטת תחומה קולטת כמוה כדתנן התם דף י"ח דאע"ג דדרשי' וישב בה ולא בתחומה לישיבה מחילות תחת הקרקע הוא דמיעטיה קרא ולא מקליטה. אילן שעומד תוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום נקלט תחת הנוף ואם היה חוץ לתחום ונופו תוך התחום משיגיע לעקרו נקלט וכדתנן התם דף י"ב הכל הולך אחר הנוף ואוקי רב אשי דאף אחר הנוף קאמר דלענין מקלט זימנין דשדינן עיקר בתר נוף לחומרא:
נחלת הכלל · Friedberg Edition
אבן האזל · הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ח׳
י״א
כל עיר הקולטת תחומה קולט(ת) כמוה. אילן שעומד בתוך תחום (של) ערי מקלט ונופו נוטה חוץ לתחום משיגיע תחת הנוף נקלט, היה עומד חוץ לתחום ונופו נוטה לתוך התחום משיגיע לעיקרו נקלט וההורג שם נהרג עליו. ואע"פ שהתחום קולט אין הרוצח דר בו שנא' וישב בה ולא בתחומה. במשנה במכות דף י"ב תנן הכל הולך אחר הנוף ושו"ט בגמ' ואסיק רב אשי מאי אחר הנוף אף אחר הנוף וכן פסק הרמב"ם, והקשה הכ"מ דשנויא דרב אשי איצטריך רק לר' יהודה, אבל לרבנן שפיר מפרשא מתני' כפשטיה, ולמה הניח רבנן ופסק כר"י ע"ש בדבריו. והנה בפירש"י מפורש דשינויא דרב אשי הוא גם אמתני' ומתני' כר"י ולית לן לחלק בין מקלט למעשר. ולרבנן לית להו כלל דינא דשדי בתר נופו, וכן כתב הריטב"א בדעת רש"י ושכן דעת רוב התוס'. אמנם הרמב"ם כתב גם פי' אחר דמצינן מוקים למתני' כרבנן ואית להו דהולכין אחר הנוף בין לקולא בין לחומרא במקלט. מטעמא דבדירה תלי רחמנא; ורב אשי מתרץ רק אליבא דר' יהודה, אבל בעצמו כתב שהפירוש הזה אינו נכון וממילא אין מקום לקושיית הכ"מ, אלא שצריך ביאור למה דחה רב אשי תי' הגמ' שמחלק בין מעשר למקלט דבדירה תלי רחמנא. ונראה דהנה בהא דאמר דבערי מקלט בדירה תלא רחמנא פי' רש"י דכתיב כי בעיר מקלטו ישב. והנה בהא דתנן כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט פריך בגמ' מהא דתניא וישב בה ולא בתחומה, ומשני אביי כאן לקלוט כאן לדור וכן פסק הרמב"ם כאן. וא"כ קשה מה קאמר דערי מקלט בדירה תלי רחמנא דהא קליטה לא תליא בדירה. ובמתני' מיירי לענין קליטה. ומצאתי להריטב"א שכתב וז"ל ואיכא דקשיא ליה דהא תחום העיר קולט ואע"פ שאינו ראוי לו לדירה כדאמרינן לעיל ולאו מילתא היא דהתם מחילות שפיר חזו לדירה. אלא שגזירת הכתוב הוא שידור בעיר ובעיבורה בלחוד אבל עיקרו לא חזי לדירה כלל. וכדנקטינן בלישנא לא מיתדר ליה עכ"ל. והנה לפי"מ שכתב להקשות דהא תחומה אינו ראוי לדירה, שפיר דחה דתחומה באמת ראוי לדירה במחילות שבה. אלא דהוא גזה"כ וישב בה ולא בתחומה, אבל מ"מ אינו מיושב מה שהקשיתי דעכ"פ מנלן לומר דדין קליטה תליא בראוי לדירה, וע"כ מהך קרא דכתב רש"י כי בעיר מקלטו ישב. ובאמת הך קרא בדירה מיירי ובודאי דדוקא בעיר ולא בתחומה, וא"כ אכתי מנלן דקליטה תליא בדירה דבקראי דקליטה לא כתיב ישיבה אלא ונס שמה, וכן לנוס שמה בפ' מסעי ובפ' שופטים אשר ינוס שמה וחי. ואין לנו לומר דקליטה תליא בדירה כיון דדירה דינא אחרינא דגם תחומה לא מהני. לכן ע"כ אנו צריכין לומר דבאמת בהך תירוצא לא סבר כאביי ואינו מחלק בין קליטה לדירה. ומתני' דתחומה קולט וברייתא דוישב בה ולא בתחומה פליגי, אבל אנן קיי"ל כתירוצא דאביי, וכן סבר רב אשי ולכן אינו מחלק בין מעשר לערי מקלט כיון דמחלקינן בין קליטה לדירה, ולכן ע"כ מתני' כר' יהודה ומבואר מה דפסק הרמב"ם כר' יהודה וכנ"ל:
נחלת הכלל · Friedberg Edition
יצחק ירנן · הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ח׳
י״א
עי' מ"ש מרן כאן ומ"ש פ"ב מהלכות מעשר שני הט"ו ודו"ק.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על הפרק הזה
רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ח׳, מתוך הלכות רוצח ושמירת נפש שבספר נזיקין. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
