הלכות רוצח ושמירת נפש · פרק י״א
הלכה א׳
מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת אָדָם מַעֲקֶה לְגַגּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ח) "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ". וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּירָה. אֲבָל בֵּית הָאוֹצָרוֹת וּבֵית הַבָּקָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵינוֹ זָקוּק לוֹ. וְכָל בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר מִן הַמַּעֲקֶה:
הלכה ב׳
בַּיִת שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין חַיָּבִין בְּמַעֲקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ח) "כִּי יִפּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" לֹא תָּלָה אֶלָּא בְּנוֹפֵל. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר (דברים כב ח) "גַּגֶּךָ" לְמַעֵט בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לְפִי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִים לְדִירָה. הָיְתָה רְשׁוּת הָרַבִּים גְּבוֹהָה מִגַּגּוֹ אֵינוֹ זָקוּק לְמַעֲקֶה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִפּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ וְלֹא לְתוֹכוֹ:
הלכה ג׳
גֹּבַהּ הַמַּעֲקֶה אֵין פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפּל מִמֶּנּוּ הַנּוֹפֵל. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת הַמְחִצָּה חֲזָקָה כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁעֵן אָדָם עָלֶיהָ וְלֹא תִּפּל. וְכָל הַמֵּנִיחַ גַּגּוֹ בְּלֹא מַעֲקֶה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב ח) "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ". וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה:
הלכה ד׳
אֶחָד הַגַּג וְאֶחָד כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה וְרָאוּי שֶׁיִּכָּשֵׁל בָּהּ אָדָם וְיָמוּת. כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ בְּאֵר אוֹ בּוֹר בַּחֲצֵרוֹ בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם חַיָּב לַעֲשׂוֹת חֻלְיָא גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. אוֹ לַעֲשׂוֹת לָהּ כִּסּוּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפּל בָּהּ אָדָם וְיָמוּת. וְכֵן כָּל מִכְשׁל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה לַהֲסִירוֹ וּלְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וּלְהִזָּהֵר בַּדָּבָר יָפֶה יָפֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד ט) "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ". וְאִם לֹא הֵסִיר וְהֵנִיחַ הַמִּכְשׁוֹלוֹת הַמְּבִיאִין לִידֵי סַכָּנָה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר בְּ(דברים כב ח) "לֹא תָשִׂים דָּמִים":
הלכה ה׳
הַרְבֵּה דְּבָרִים אָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְכָל הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן וְאוֹמֵר הֲרֵינִי מְסַכֵּן בְּעַצְמִי וּמַה לַּאֲחֵרִים עָלַי בְּכָךְ אוֹ אֵינִי מַקְפִּיד בְּכָךְ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:
הלכה ו׳
וְאֵלּוּ הֵן. לֹא יַנִּיחַ אָדָם פִּיו עַל הַסִּילוֹן הַמְקַלֵּחַ וְיִשְׁתֶּה. וְלֹא יִשְׁתֶּה בַּלַּיְלָה מִן הַנְּהָרוֹת וּמִן הָאֲגַמִּים שֶׁמָּא יִבְלַע עֲלוּקָה וְהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה. וְלֹא יִשְׁתֶּה מַיִם מְגֻלִּים שֶׁמָּא שָׁתָה מֵהֶן נָחָשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִזּוֹחֲלֵי עָפָר וְיָמוּת:
הלכה ז׳
וְאֵלּוּ הֵן הַמַּשְׁקִין הָאֲסוּרִין מִשּׁוּם גִּלּוּי. הַמַּיִם. וְהַיַּיִן. וַאֲפִלּוּ מָזוּג וַאֲפִלּוּ הִתְחִיל טַעֲמוֹ לְהִשְׁתַּנּוֹת לְחֹמֶץ. וְהֶחָלָב. וְהַדְּבַשׁ. וְהַצִּיר. אֲבָל שְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין אֵין מַקְפִּידִין עַל גִּלּוּיָן שֶׁאֵין בַּעֲלֵי אֶרֶס שׁוֹתִין מֵהֶן:
הלכה ח׳
הַשּׁוּם שֶׁנִּתְרַסֵּק וַאֲבַטִּיחַ שֶׁנֶּחְתַּךְ וְנִתְגַּלָּה אָסוּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. יַיִן מְבֻשָּׁל וְיַיִן תּוֹסֵס אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּלּוּי. וְתוֹסֵס הוּא הַיַּיִן מִשְּׁעַת דְּרִיכָתוֹ עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְיַיִן אוֹ מַיִם אוֹ חָלָב שֶׁהָיוּ חַמִּין כָּל זְמַן שֶׁהַהֶבֶל עוֹלֶה מֵהֶן וְכֵן מַשְׁקִין שֶׁהָיָה הַמַּשְׁקֶה יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה לְתוֹכָן טִפָּה אַחַר טִפָּה וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה טוֹרֵד וְיוֹרֵד כָּל אֵלּוּ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּלּוּי שֶׁזּוֹחֲלֵי עָפָר מִתְיָרְאִים מִבִּעְבּוּעַ הַמַּשְׁקֶה וּמִן הַהֶבֶל וְאֵין שׁוֹתִין מִמֶּנּוּ:
הלכה ט׳
מֵי כְּבָשִׁין וּמִי שְׁלָקוֹת וּמֵי תּוּרְמוּסִין אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּלּוּי. מַיִם שֶׁשָּׁרָה בָּהֶן כְּבָשִׁין וּשְׁלָקוֹת וְתוּרְמוּסִין אִם נִשְׁתַּנָּה טַעְמָן אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גִּלּוּי. וְאִם אֵין בָּהֶם נוֹתֵן טַעַם אֲסוּרִין. וְכֵן מַיִם שֶׁהֵדִיחַ בָּהֶן פְּרִישִׁים וְדַרְמוּסְקִין לַחוֹלֶה אֲסוּרִין מִשּׁוּם גִּלּוּי:
הלכה י׳
יַיִן שֶׁנִּתְחַבֵּר בּוֹ דְּבָרִים חַדִּין כְּפִלְפְּלִין אוֹ דְּבָרִים מָרִים כְּאַפְסַנְתִּין עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה טַעֲמָם אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּלּוּי. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר הַמַּשְׁקִין:
הלכה י״א
כָּל הַמַּשְׁקִין הָאֲסוּרִין מִשּׁוּם גִּלּוּי שֶׁנִּתְגַּלּוּ בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה אֲסוּרִין וַאֲפִלּוּ הָיָה בְּצִדָּן אָדָם יָשֵׁן אֵין אֵימַת יָשֵׁן עַל הַזּוֹחֲלִין. וְכַמָּה יִשְׁהוּ וְיֵאָסְרוּ. כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הָרַחַשׁ מִתַּחַת אֹזֶן כְּלִי וְיִשְׁתֶּה וְיַחְזֹר לִמְקוֹמוֹ:
הלכה י״ב
שִׁעוּר הַמַּיִם שֶׁיֵּאָסְרוּ אִם נִתְגַּלּוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַסַּם נִכָּר בָּהֶן וּמַזִּיק. אֲבָל אִם הָיוּ הַמַּיִם מְרֻבִּין כְּדֵי שֶׁתֹּאבַד בָּהֶן הַמָּרָה הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין בֵּין בְּכֵלִים בֵּין בְּקַרְקָעוֹת. וְכֵן הַדִּין בִּשְׁאָר הַמַּשְׁקִין:
הלכה י״ג
מַעְיָן הַמּוֹשֵׁךְ כָּל שֶׁהוּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּלּוּי. לָגִין מְגֻלֶּה שֶׁהִנִּיחוֹ בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל אוֹ בַּתִּיק שֶׁלּוֹ אוֹ בַּבּוֹר אֲפִלּוּ עָמֹק מֵאָה אַמָּה אוֹ בְּמִגְדָּל גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה אוֹ בִּטְרַקְלִין מְיֻפֶּה וּמְסֻיָּד הֲרֵי זֶה אָסוּר. בָּדַק אֶת הַתֵּבָה אוֹ אֶת הַמִּגְדָּל וְאַחַר כָּךְ הִנִּיחוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאִם הָיָה בָּהֶן נֶקֶב אָסוּר. כַּמָּה יְהֵא בַּנֶּקֶב. כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל קָטָן:
הלכה י״ד
חָבִית שֶׁנִּתְגַּלְּתָה אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁתוּ מִמֶּנּוּ תִּשְׁעָה וְלֹא מֵתוּ לֹא יִשְׁתֶּה עֲשִׂירִי. מַעֲשֶׂה הָיָה וְאָמְרוּ שֶׁשָּׁתָה עֲשִׂירִי וּמֵת מִפְּנֵי שֶׁאֶרֶס הַנָּחָשׁ שָׁקַע לְמַטָּה. וְיֵשׁ סַם חֲמַת זוֹחֲלֵי עָפָר שֶׁעוֹלֶה וְצָף לְמַעְלָה וְיֵשׁ סַם שֶׁהִיא נִתְלֵית בְּאֶמְצַע הַמַּשְׁקֶה. לְפִיכָךְ הַכּל אָסוּר וַאֲפִלּוּ סִנְּנוֹ בְּמִסְנֶנֶת. וְכֵן אֲבַטִּיחַ שֶׁנִּתְגַּלָּה אַף עַל פִּי שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ תִּשְׁעָה וְלֹא מֵתוּ לֹא יֹאכַל עֲשִׂירִי:
הלכה ט״ו
מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ לֹא יִשְׁפְּכֵם לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא יְרַבֵּץ בָּהֶם אֶת הַבַּיִת וְלֹא יְגַבֵּל בָּהֶן אֶת הַטִּיט וְלֹא יִרְחַץ בָּהֶן פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְלֹא יַשְׁקֶה מֵהֶן לֹא בְּהֶמְתּוֹ וְלֹא בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ. אֲבָל מַשְׁקֶה אוֹתָן לֶחָתוּל:
הלכה ט״ז
עִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּמַיִם מְגֻלִּין אֲפִלּוּ הִיא שֶׁל תְּרוּמָה תִּשָּׂרֵף וַאֲפִלּוּ נֶאֱפֵת הַפַּת אֲסוּרָה:
רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש י״א, מתוך הלכות רוצח ושמירת נפש שבספר נזיקין. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
רמב”ם, משנה תורה - נחלת הכלל
