כלי עץ המטלטל מלא וריקן דומיא דשק הוא דמטמא אבל העשוי לנחת כשידה תיבה ומגדל וכוורת ובור ספינה אלכסנדרית שחזקתן שהן לנחת וכן כלי עץ שהוא סתם ומחזיק מ' סאה בלח שהם ס' ביבש ויש לו שולים כדי שלא יהיה נוח להתגלגל אינם מקבלים טומאה כלל כדתנן פרק ט"ו דמסכת כלים ותניא בת"כ פרשה ויהי ביום השמיני כלי עץ יכול אף שדה ותיבה וכו' ת"ל מכל כלי עץ ולא כל כלי עץ יכול שאני מוציא דירדור עגלה וקסתות מלכים וכו' שעשוין ליטלטל אפילו מחזיקין מ' סאה תלמוד לומר כל כלי עץ ריבה ואחר שריבה ומיעט מרבה אני מה שהוא עשוי ליטלטל במילואו דומיא דשק המיוחד ליטלטל במילואו דהוקשו כדכתיב כל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא מכל כלי עץ או בגד או שק ומוציא אני תיבה ושידה וכו' שאינם מטלטלים במילואן שאם יטלטלנו מלא ישבר אף על פי שמטלטל ריקן ויצא העשוי לנחת דאינו מיטלטל מלא וריקן וכדמייתי נמי שלהי חגיגה ופרק קמא דסוכה וכן כלי עצם וכלי עור המחזיקים מ' סאה אין מקבלין טומאה דכולהו איתקשו לשק כדאמרינן וכל שחזקתו שהוא לנחת טהור וכו':
נחלת הכלל · Friedberg Edition
משנה למלך · הלכות כלים פרק ג׳
א׳
כל כלי עץ העשוי לנחת וכו'. מדברי רש"י והתוספות בסוף חגיגה ובפרק שתי הלחם (דף צ"ו) נראה דכלי עץ העשוי לנחת ומצופה מתכת מקבל טומאה וכן הוא דעת הראב"ד והר"ש אבל דעת רבינו הוא בהיפך דאף אם אינו עשוי לנחת ויש בו בית קבול אם מצופה מתכת אינו מקבל טומאה לפי שהציפוי מבטל הכלי והציפוי אינו מקבל טומאה וכן הוא מבואר לקמן בפרק שאחר זה דין ד' יע"ש. ויש להסתפק בכלי עץ העשוי לנחת ומיוחד למדרס אי מיטמא בשאר הטומאות מהכלל דכל המטמא מדרס מתטמא בשאר הטומאות כמ"ש לקמן ר"פ כ"ג או דילמא לא נאמר כלל זה אלא לגבי פשוטי כלי עץ ועיין בתוי"ט פכ"ד דכלים משנה ד' ועיין במ"ש התוס' פ"ט דשבת (דף פ"ג) ד"ה נלמדנה משק ודוק:
ג׳
ושאר כלי זכוכית כו'. בתוספתא הביאה הר"ש בפרק ל' דכלים יע"ש:
נחלת הכלל · Warsaw, 1881
על הפרק הזה
רמב״ם הלכות כלים ג׳, מתוך הלכות כלים שבספר טהרה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.