רמב״ם - הלכות כלים · פרק כ״ו ספר טהרה · 15 הלכות. משנה תורה לרמב״ם, בעברית מנוקדת.
הלכות כלים · פרק כ״ו
הלכה א׳
כְּלִי עֵץ הָרָאוּי לְמִדְרָס שֶׁקְּבָעוֹ בְּכֹתֶל בְּתוֹךְ הַבִּנְיָן. קְבָעוֹ בַּכֹּתֶל וְלֹא בָּנָה עַל גַּבָּיו אוֹ בָּנָה עַל גַּבָּיו וְלֹא קְבָעוֹ עֲדַיִן מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס כְּשֶׁהָיָה. קְבָעוֹ בְּמַסְמְרִים וּבָנָה עָלָיו טָהוֹר. וְכֵן מַפָּץ שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹרוֹת קְבָעוֹ וְלֹא נָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה אוֹ שֶׁנָּתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְלֹא קְבָעוֹ מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס. קְבָעוֹ וְנָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה טָהוֹר:
הלכה ב׳
סַפְסָל שֶׁנִּטַּל אֶחָד מֵרָאשָׁיו עֲדַיִן הוּא רָאוּי לְמִדְרָס. נִטַּל הַשֵּׁנִי טָהוֹר. וְאִם יֵשׁ בּוֹ גֹּבַהּ טֶפַח מִתְטַמֵּא בְּמִדְרָס:
הלכה ג׳
כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָיו טָהוֹר וְאִם לֹא הָיוּ חִפּוּיָיו יוֹצְאִים וְנִטְּלוּ עֲדַיִן הוּא רָאוּי לְמִדְרָס שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת מַטֵּהוּ עַל צִדּוֹ וְיוֹשֵׁב עָלָיו:
הלכה ד׳
כִּסֵּא שֶׁנִּטְּלוּ חִפּוּיָיו וַעֲדַיִן הוּא רָאוּי לִישִׁיבָה מִתְטַמֵּא. נִטְּלוּ שְׁנַיִם מֵחִפּוּיָיו זֶה בְּצַד זֶה טָהוֹר:
הלכה ה׳
שִׁדָּה שֶׁנִּטַּל הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהּ טְמֵאָה מִפְּנֵי הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא רָאוּי לְמִדְרָס. נִטַּל הַתַּחְתּוֹן טְמֵאָה מִפְּנֵי הָעֶלְיוֹן. נִטְּלוּ שְׁתֵּיהֶן הֲרֵי הַדַּפִּין טְהוֹרִין:
הלכה ו׳
תֵּבָה שֶׁנִּפְחֲתָה מִצִּדָּהּ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס וּבִשְׁאָר טֻמְאוֹת מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיָה אַף לִישִׁיבָה וְהַכּל יוֹשְׁבִין עָלֶיהָ. נִפְחֲתָה מִלְּמַעְלָה טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לִישִׁיבָה וּמִתְטַמְּאָה בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת שֶׁעֲדַיִן הִיא מְקַבֶּלֶת. נִפְחֲתָה מִלְּמַטָּה טְהוֹרָה מִכָּל טֻמְאוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לֵישֵׁב עָלֶיהָ בְּכִסֵּא מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר מַעֲשֶׂיהָ לְקַבָּלָה וּכְבָר בָּטַל הָעִקָּר. וְהַמְּגוּרוֹת שֶׁלָּהּ מִתְטַמְּאוֹת וְאֵינָן חִבּוּר לָהּ. וְכֵן מַשְׁפֶּלֶת שֶׁנִּפְחֲתָה מִלְּקַבֵּל רִמּוֹנִים אַף עַל פִּי שֶׁרְאוּיָה לְמִדְרָס הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה מִכְּלוּם מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר מַעֲשֶׂיהָ לְקַבָּלָה וְהוֹאִיל וּבָטַל הָעִקָּר בָּטְלָה הַטְּפֵלָה:
הלכה ז׳
עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ שֶׁמְּגַבְּלִין בָּהּ הַבִּנְיָן אוֹ אֶת הַגְּפָסִים אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֶּלֶת שְׁאָר טֻמְאוֹת אֵינָהּ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס. וְשֶׁלָּשִׁין בָּהּ אֶת הַבָּצֵק שֶׁמְּחַזֶּקֶת מִשְּׁנֵי לוֹגִין וְעַד תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁנִּסְדְּקָה עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְחֹץ בָּהּ רַגְלוֹ אַחַת מִפְּנֵי הַסֶּדֶק הֲרֵי זוֹ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס שֶׁסְּתָמָהּ שֶׁכּוֹפְתָהּ וְיוֹשֵׁב עָלֶיהָ לְפִי גָּדְלָהּ וְסֶדֶק שֶׁלָּהּ. הִנִּיחָהּ בַּגְּשָׁמִים עַד שֶׁנִּתְפְּחָה וְנִסְתַּם הַסֶּדֶק אֵינָהּ מִתְטַמְּאָה בְּמִדְרָס שֶׁהֲרֵי הִיא רְאוּיָה לָלוּשׁ בָּהּ וּתְחִלַּת מַעֲשֶׂיהָ לָלוּשׁ בָּהּ וּמְקַבֶּלֶת שְׁאָר טֻמְאוֹת. חָזַר וְהִנִּיחָהּ בַּקַּדִים וְנִפְתַּח הַסֶּדֶק חָזְרָה לְקַבֵּל טֻמְאַת מִדְרָס וּטְהוֹרָה מִשְּׁאָר טֻמְאוֹת:
הלכה ח׳
עֲרֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁהִיא יֶתֶר עַל תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁנִּפְחֲתָה מִלְּקַבֵּל רִמּוֹנִים וֶהֱכִינָהּ לִישִׁיבָה הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה אַף מִטֻּמְאַת מִדְרָס עַד שֶׁיַּקְצִיעַ שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בַּעֲרֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְחֲתָה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה. עֲשָׂאָהּ אֵבוּס לִבְהֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁקְּבָעָהּ בַּכֹּתֶל טְמֵאָה בְּכָל הַטֻּמְאוֹת:
הלכה ט׳
מִטָּה שֶׁנִּטְּלוּ שְׁתֵּי אֲרֻכּוֹת שֶׁלָּהּ אַחַר שֶׁנִּטְמֵאת וְעָשָׂה לָהּ אֲרֻכּוֹת חֲדָשׁוֹת וְלֹא שִׁנָּה אֶת הַנְּקָבִים וְנִשְׁבְּרוּ הַחֲדָשׁוֹת עֲדַיִן הִיא בְּטֻמְאָתָהּ. נִשְׁתַּבְּרוּ הַיְשָׁנוֹת טְהוֹרָה שֶׁהַכּל הוֹלֵךְ אַחַר הַיְשָׁנוֹת:
הלכה י׳
מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס וְנִטְּלָה קְצָרָה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם עֲדַיִן הִיא בְּטֻמְאָתָהּ שֶׁעֲדַיִן צוּרַת הַמִּטָּה עוֹמֶדֶת. נִטְּלָה אֲרֻכָּה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם טְהוֹרָה:
הלכה י״א
קִצֵּץ שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל מִטָּה בַּאֲלַכְסוֹן אוֹ שֶׁקִּצֵּץ שְׁתֵּי כְּרָעַיִם טֶפַח עַל טֶפַח בַּאֲלַכְסוֹן אוֹ שֶׁמִּעֲטָן פָּחוֹת מִטֶּפַח הֲרֵי זוֹ נִשְׁבְּרָה וּטְהוֹרָה. נִשְׁבְּרָה אֲרֻכָּה וְתִקְּנָהּ עֲדַיִן הִיא אַב טֻמְאָה כְּשֶׁהָיְתָה. נִשְׁבְּרָה הָאֲרֻכָּה הַשְּׁנִיָּה וְתִקְּנָהּ טְהוֹרָה מִן הַמִּדְרָס אֲבָל טְמֵאָה מַגַּע מִדְרָס. לֹא הִסְפִּיק לְתַקֵּן אֶת הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁנִּשְׁבְּרָה הַשְּׁנִיָּה טְהוֹרָה:
הלכה י״ב
מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס אוֹ בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת וְנִגְנַב חֶצְיָהּ אוֹ אָבַד חֶצְיָהּ אוֹ שֶׁחִלְּקוּהָ אַחִין אוֹ שֻׁתָּפִין הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה שֶׁהֲרֵי זֶה כִּכְלִי שֶׁנִּשְׁבַּר. הֶחְזִירוּהָ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְמִי שֶׁעָשָׂה כְּלִי אֶחָד מִשִּׁבְרֵי כֵּלִים שֶׁנִּטְמָא שֶׁהוּא טָהוֹר וּמְקַבֵּל טֻמְאָה לְהַבָּא:
הלכה י״ג
מִטָּה שֶׁנִּפְרְקוּ אֵיבָרֶיהָ אִם נִשְׁבְּרָה אֲרֻכָּה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם אוֹ קְצָרָה וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם הֲרֵי אֵלּוּ מִתְטַמְּאִין מִפְּנֵי שֶׁרְאוּיִין לְסָמְכָן בַּכֹּתֶל וְלִישֹׁן עֲלֵיהֶן:
הלכה י״ד
מִטָּה שֶׁנִּטְמֵאת כֻּלָּהּ אִם הִטְבִּילָהּ אֵיבָרִים אֵיבָרִים טְהוֹרָה:
הלכה ט״ו
הַמְפָרֵק אֶת הַמִּטָּה לְהַטְבִּילָהּ הַנּוֹגֵעַ בַּחֲבָלִים שֶׁלָּהּ טָהוֹר:
קרית ספר משנה למלך קרית ספר · הלכות כלים פרק כ״ו א׳
כלי עץ הראוי למדרס וכן מפץ וספסל וכסא ושדה ותיבה ומשפל ועריבה ומטה ביטול טומאתן ממדרס על יד פחיתה או שבירה מן התורה דלא חשיבי כלי למדרס וכולהו פ"ב ופ' י"ט וכ"ב ותוספתא ועדיות פ"א וב'.
ו׳
ותיבה שפחתה למטה ומשפלת שנפחתה מלקבל רמונים אין בהן טומאת מדרס מפני שבטל עיקר תשמישן ובטל העיקר בטל הטפלה שהוא הישיבה.
ז׳
ועריבה שמחזיק משני לוגין עד ט' שנסדקה ואינו יכול לרחוץ בה אפילו רגלו אחד דטומאה מדרס אף על פי שבטל עיקר תשמישם מתטמא' במדרס שסתמה שכופתה וישב עליה:
נחלת הכלל · Friedberg Edition
משנה למלך · הלכות כלים פרק כ״ו י״א
אבל טמאה מגע מדרס וכו'. עיין לעיל פרק שביעי דין י"ב:
נחלת הכלל · Warsaw, 1881
רמב״ם הלכות כלים כ״ו, מתוך הלכות כלים שבספר טהרה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
רמב”ם, משנה תורה - נחלת הכלל