רמב״ם - הלכות כלים · פרק י׳ ספר טהרה · 17 הלכות. משנה תורה לרמב״ם, בעברית מנוקדת.
הלכות כלים · פרק י׳
הלכה א׳
מַסְמְרוֹת שֶׁמַּחֲזִיקִין בָּהֶן הַתִּקְרָה הָעֲשׂוּיִין לִתְקֹעַ אוֹתוֹ בְּעֵצִים אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְכֵן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁתּוֹקְעִין אוֹתָן בַּכְּתָלִים לִתְלוֹת בָּהֶן. וְאִם הִתְקִינוֹ לִהְיוֹת כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. כֵּיצַד. מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בָּהּ אוֹ לְהוֹצִיא אֶת הַפְּתִילָה אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ בְּרֵחַיִם שֶׁל יָד אוֹ שֶׁל חֲמוֹר הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. הִתְקִינוֹ לִפְתֹּחַ בּוֹ אֶת הֶחָבִית טָהוֹר עַד שֶׁיִּצְרְפֶנּוּ:
הלכה ב׳
מַסְמֵר הֶעָשׂוּי כְּסִימָן לִשְׁמִירַת הַפֶּתַח אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן מַסְמֵר שֶׁל שֻׁלְחָנִי שֶׁתּוֹלֶה בּוֹ הַמֹּאזְנַיִם וְהַכִּיס טָהוֹר. וְכֵן תְּלוֹיֵי הַמִּגְרָדוֹת טְהוֹרוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁמַּסְמְרִין אֵלּוּ מְשֻׁנִּין בְּצוּרָתָן מִשְּׁאָר מַסְמְרוֹת הַתְּקִיעָה:
הלכה ג׳
מַסְמֵר הַגָּרָע וְהוּא הַכְּלִי שֶׁמַּקִּיזִין מְקַבֵּל טֻמְאָה. וּמַסְמֵר שֶׁל אֶבֶן הַשָּׁעוֹת טָהוֹר:
הלכה ד׳
מַסְמֵר הַגַּרְדִּי וְהוּא הַמַּסְמֵר הָאָרֹךְ כְּעֵין שִׁפּוּד שֶׁמַּכְנִיס בּוֹ הָאוֹרֵג שְׁפוֹפֶרֶת הַקָּנֶה אוֹ הָעֵץ וְלוֹפֵף עָלֶיהָ חוּטִים מְקַבֵּל טֻמְאָה:
הלכה ה׳
אֵלּוּ כְּלֵי מַתָּכוֹת הַמִּתְטַמְּאוֹת בָּעֲגָלָה. הָעל שֶׁל מַתֶּכֶת. וְהַקַּטְרָב. וְהַכְּנָפַיִם הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת. וּבַרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי הַבְּהֵמָה. וְהַסּוֹמֵךְ. וְהַמַּחְגֵּר. וְהַתַּמְחֻיּוֹת. וְהַעִנְבּוֹל. וְהַצְּנִירָה. וּמַסְמֵר הַמְחַבֵּר אֶת כֻּלָּם. וְאֵלּוּ טְהוֹרִים בָּעֲגָלָה. הָעל שֶׁל עֵץ הַמְצֻפֶּה. וּכְנָפַיִם הָעֲשׂוּיִין לְנוֹי. וְהַשְּׁפוֹפָרוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל. וְהָאֲבָר שֶׁבְּצַד צַוְּארֵי בְּהֵמָה. וְהַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל. וְהַטַּסִּין וְהַצִּפּוּיִין. וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת שֶׁבָּהּ טְהוֹרִין:
הלכה ו׳
עַקְרָב בֵּית הַבַּד מְקַבֵּל טֻמְאָה. אָרוֹן שֶׁל גָּרוֹסוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָהוֹר אִם הָיְתָה תַּחְתָּיו עֲגָלָה שֶׁל מַתֶּכֶת הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:
הלכה ז׳
רֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה כֵּלִים מִשּׁוּם כְּלִי מַתָּכוֹת וּמִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל וּמִשּׁוּם כְּבָרָה:
הלכה ח׳
הַדֶּלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁבְּמִגְדָּל שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְשֶׁל רוֹפְאִים מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁמַּנִּיחִים בָּהּ אֶת הָאִסְפְּלָנִית וְתוֹלֶה בָּהּ אֶת הַמִּסְפָּרַיִם:
הלכה ט׳
טַסִּין שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁמְּנַעֲרִין בָּהֶן אֶת הַקְּדֵרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְהַקְּבוּעִין בַּכִּירָה טְהוֹרִין:
הלכה י׳
הַמֶּלְקָחַיִם שֶׁמְּמָעֵךְ בָּהֶן אֶת הַפְּתִילָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְהַצִּנּוֹרוֹת שֶׁתּוֹפְסוֹת אֶת הָרֵחַיִם מִלְּמַעְלָה אֵינָן מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה. מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיוֹת אֶלָּא לְחַזֵּק:
הלכה י״א
קְלוֹסְטְרָא שֶׁנּוֹעֲלִין בָּהּ הַדְּלָתוֹת אִם הָיְתָה שֶׁל מַתֶּכֶת מִתְטַמְּאָה. הָיְתָה שֶׁל עֵץ וּמְצֻפָּה מַתֶּכֶת טָהוֹר:
הלכה י״ב
הַפִּין וְהַפּוּרְנָא טְמֵאִים:
הלכה י״ג
פִּיקָה שֶׁל מַתֶּכֶת טְהוֹרָה לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָעֵץ:
הלכה י״ד
הַכּוּשׁ וְהַפִּימָא וְהַמַּקֵּל וְסִמְפּוֹנְיָא וְחָלִיל שֶׁל מַתֶּכֶת מְקַבְּלִין טֻמְאָה. הָיוּ שֶׁל עֵץ וּמְצֻפִּין מַתֶּכֶת טָהוֹר. חוּץ מִן הַסִּמְפּוֹנְיָא שֶׁאִם הָיָה בָּהּ בֵּית קִבּוּל כְּנָפַיִם אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְצֻפָּה טְמֵאָה:
הלכה ט״ו
הַחֲצוֹצֶרֶת שֶׁמְּפֻצֶּלֶת חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת. אִם אֵין יוֹדֵעַ לְהַחְזִירָהּ אֶלָּא אֻמָּן הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה כְּשֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת. וְאִם יְכוֹלִין הַכּל לְפָרְקָהּ וּלְהַחֲזִירָהּ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:
הלכה ט״ז
הַקָּצֶה שֶׁמַּנִּיחִין הַפֶּה עָלָיו בִּשְׁעַת תְּקִיעָה מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהַקָּצֶה הָאַחֵר הָרָחָב אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּבִשְׁעַת חִבּוּר הַכּל טָמֵא. כַּיּוֹצֵא בּוֹ קְנֵי מְנוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָן אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שֵׁם לְוַוי. הַפֶּרַח שֶׁלָּהּ וְהַבָּסִיס מִתְטַמְּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן וּבִשְׁעַת חִבּוּר הַכּל טָמֵא:
הלכה י״ז
קוֹרַת הַחִצִּים שֶׁהִיא הַמַּטָּרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְשׁוֹנוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְשֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָהּ בְּרַגְלֵי הָאֲסוּרִים טְהוֹרָה. וְהַקּוֹלָר מְקַבֵּל טֻמְאָה. מְגֵרָה שֶׁעָשָׂה שִׁנֶּיהָ לְחוֹר הַדֶּלֶת אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וְאִם מִשֶּׁנִּטְמֵאת עֲשָׂאָהּ לְחוֹר הַדֶּלֶת הֲרֵי זוֹ בְּטֻמְאָתָהּ עַד שֶׁיִּקְבָּעֶנָּה בְּמַסְמֵר. הֲפָכָהּ בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה בֵּין מִן הַצְּדָדִים טְהוֹרָה:
קרית ספר משנה למלך קרית ספר · הלכות כלים פרק י׳ א׳
כל מסמר שהתקינו להיות כלי בפני עצמו מקבל טומאה שהרי הוא כלי בפני עצמו.
ה׳
כל כלי מתכות המשמשות בעגלה שאינם לנוי ולהשמעת קול חשיבי כלי וטמאים כדתנן התם פרק י"ט וכן עקרב ובית הבד.
ז׳
ריחים של פלפלין עליונה מקבלת טומאה משום כלי מתכות שהוא עיקר והעץ בטל אצלו ותחתונה משום כלי קבול אף על פי שהיה של עץ ואמצעית משום כברה פרש"י ז"ל פרק שני דביצה דגזרו טומאה על הכברה משום ארוג ובתוספ' פירוש דכברה סלתות יש עליה תורת כלי שמקבלת הסובין שאינן יכולים לצאת ממנו וכדאמ' בירוש' ולפי' זה הוי טומאה מדאוריתא. וכל מקבל טומאה שעד סוף הפרק משום דהכי חשיבי כלי וכולהו מייתי פרק י"א וי"ב וי"ד ותוספתא דילהו.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
משנה למלך · הלכות כלים פרק י׳ י״א
היתה של עץ ומצופה מתכת טהור. הר"ש פי' דמצופה דמתניתין היינו שהקלוסטרא מברזל טהור וצפוייה ממתכת טמאה ומש"ה טהורה דבתר עיקרה אזלינן וכן פירש במצופה דכוש ותימה דלקמן ולדבריו היתה של עץ ומצופה מתכת מקבל טומאה דבשני מינים בתר הציפוי אזלינן וכמ"ש הר"ש ר"פ כ"ב דכלים וכ"כ שם התיו"ט אבל רבינו אזיל לשיטתיה שכתב לעיל פ"ד דין ד' והר"ש אזיל בשיטת הראב"ד ז"ל ועיין שם:
נחלת הכלל · Warsaw, 1881
רמב״ם הלכות כלים י׳, מתוך הלכות כלים שבספר טהרה. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
רמב”ם, משנה תורה - נחלת הכלל