רמב״ם - הלכות גזילה ואבידה · פרק ב׳

ספר נזיקין · 16 הלכות. משנה תורה לרמב״ם, בעברית מנוקדת.

הלכות גזילה ואבידה · פרק ב׳
הלכה א׳
הַגְּזֵלָה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנֵּית אֶלָּא הֲרֵי הִיא כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּת הַגַּזְלָן וַהֲרֵי הִיא בְּיַד בָּנָיו הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בְּעַצְמָהּ. וְאִם נִשְׁתַּנֵּית בְּיַד הַגַּזְלָן אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה קְנָאָהּ בְּשִׁנּוּי וּמְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה:
הלכה ב׳
וְדִין זֶה דִּין תּוֹרָה הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה כג) "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ אִם הִיא כְּשֶׁגְּזָלָהּ מְשַׁלֵּם אוֹתָהּ וְאִם נִשְׁתַּנֵּית בְּיָדוֹ מְשַׁלֵּם דָּמֶיהָ. נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית קָנָה הַגַּזְלָן כָּל הַשֶּׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחָה אַחַר יֵאוּשׁ וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. וְדָבָר זֶה מִדִּבְרֵיהֶם מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים. וּכְשֶׁמַּחְזִיר לוֹ הַגְּזֵלָה שָׁמִין לוֹ הַשֶּׁבַח וְנוֹטֵל מִן הַנִּגְזָל:
הלכה ג׳
מְכָרָהּ הַגַּזְלָן אוֹ נְתָנָהּ בְּמַתָּנָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנֵּית הַגְּזֵלָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת בְּעַצְמָהּ מִיַּד הַלּוֹקֵחַ הוֹאִיל וְנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים בֵּין לִפְנֵי מְכִירָה וּנְתִינָה בֵּין לְאַחַר מְכִירָה וּנְתִינָה קְנָאָהּ הַלּוֹקֵחַ בְּיֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי רְשׁוּת:
הלכה ד׳
הַגּוֹזֵל וְהִשְׁבִּיחַ וּמָכַר אוֹ הוֹרִישׁ לִפְנֵי יֵאוּשׁ מַה שֶּׁהִשְׁבִּיחַ הוֹרִישׁ וּמַה שֶּׁהִשְׁבִּיחַ מָכַר וְקָנָה לוֹקֵחַ אוֹ יוֹרֵשׁ אֶת הַשֶּׁבַח. וְנוֹטֵל דְּמֵי הַשֶּׁבַח מִן הַנִּגְזָל וּמַחֲזִיר לוֹ הַגְּזֵלָה. וְחוֹזֵר הַנִּגְזָל וְנוֹטֵל דְּמֵי הַשֶּׁבַח מִן הַגַּזְלָן שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְיָאֵשׁ. וְכֵן אִם הִשְׁבִּיחַ הַלּוֹקֵחַ אוֹ הַיּוֹרֵשׁ נוֹטֵל הַשֶּׁבַח מִן הַנִּגְזָל:
הלכה ה׳
מָכַר הַגַּזְלָן לְעַכּוּ"ם אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁבִּיחַ הָעַכּוּ"ם חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ. מְכָרָהּ הָעַכּוּ"ם לְיִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁהִשְׁבִּיחַ הוֹאִיל וְהַגַּזְלָן יִשְׂרָאֵל וְזֶה שֶׁהִיא בְּיָדוֹ יִשְׂרָאֵל קָנָה הַשֶּׁבַח. וְאִם תָּפַשׂ הַנִּגְזָל אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ:
הלכה ו׳
כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַגְּזֵלָה שֶׁהִשְׁבִּיחָה אַחַר יֵאוּשׁ אוֹ אַחַר שֶׁנִּשְׁתַּנֵּית הַשֶּׁבַח לַגַּזְלָן מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים אַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁבִּיחָה מֵאֵלֶיהָ. כֵּיצַד. גָּזַל פָּרָה וְנִתְעַבְּרָה אֶצְלוֹ בֵּין שֶׁיָּלְדָה קֹדֶם שֶׁתְּבָעוֹ בְּדִין בֵּין שֶׁעֲדַיִן לֹא יָלְדָה. גָּזַל רָחֵל וְנִטְעֲנָה אֶצְלוֹ בֵּין שֶׁגְּזָזָהּ קֹדֶם שֶׁתְּבָעוֹ בַּדִּין בֵּין שֶׁעֲדַיִן לֹא גְּזָזָהּ. הוֹאִיל וְנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. וְאִם יָלְדָה וּגְזָזָהּ הַגִּזּוֹת וְהַוְּלָדוֹת שֶׁל גַּזְלָן. וְאִם עֲדַיִן לֹא יָלְדָה וְלֹא גְּזָזָהּ שָׁמִין לוֹ וְנוֹטֵל הַשֶּׁבַח מִן הַנִּגְזָל וּמַחֲזִיר הַבְּהֵמָה עַצְמָהּ:
הלכה ז׳
גָּזַל פָּרָה מְעֻבֶּרֶת וְנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה. רָחֵל טְעוּנָה וְנִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים וְאַחַר כָּךְ גְּזָזָהּ. מְשַׁלֵּם דְּמֵי פָּרָה הָעוֹמֶדֶת לֵילֵד וּדְמֵי רָחֵל הָעוֹמֶדֶת לִגָּזֵז. וְאִם לִפְנֵי יֵאוּשׁ אוֹ קֹדֶם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה יָלְדָה אוֹ גְּזָזָהּ הֲרֵי הַגִּזּוֹת וְהַוְּלָדוֹת שֶׁל בְּעָלִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְעַבְּרָה אוֹ נִטְעֲנָה בְּיַד הַגַּזְלָן הוֹאִיל וְלֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים וְלֹא נִשְׁתַּנֵּית הַגְּזֵלָה. בִּרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ הִיא עֲדַיִן אַף עַל פִּי שֶׁהַגַּזְלָן חַיָּב בָּאֳנָסֶיהָ:
הלכה ח׳
גָּנַב אוֹ גָּזַל וְהִקְדִּישׁ וְטָבַח אַחַר שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַגַּזְלָן מִשָּׁעָה שֶׁהִקְדִּישָׁהּ בִּלְבַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. וְכָל וַלְדוֹתֶיהָ וְגִזּוֹתֶיהָ מִשְּׁעַת גְּנֵבָה עַד שְׁעַת הֶקְדֵּשׁ שֶׁל בְּעָלִים:
הלכה ט׳
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁבַח הַבָּא מֵאֵלָיו כְּגוֹן גִּזּוֹת וּוְלָדוֹת. אֲבָל אִם הָיְתָה כְּחוּשָׁה וּפִטְּמָהּ אֲפִלּוּ לִפְנֵי יֵאוּשׁ נוֹטֵל מִן הַנִּגְזָל שְׁבַח הַפִּטּוּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִשֶּׁבַח שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הוֹצָאָה:
הלכה י׳
שִׁנּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּתוֹ אֵינוֹ שִׁנּוּי. כֵּיצַד. הַגּוֹזֵל עֵצִים וְדִבְּקָן בְּמַסְמְרִים וְעָשָׂה מֵהֶן תֵּבָה אֵינוֹ שִׁנּוּי שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לְפָרְקָן וְחוֹזְרִין לוּחוֹת כְּשֶׁהָיוּ:
הלכה י״א
גָּזַל עָפָר וַעֲשָׂאָהוּ לְבֵנָה לֹא קָנָה שֶׁאִם יָדֹק הַלְּבֵנָה תַּחְזֹר עָפָר כְּשֶׁהָיְתָה. גָּזַל לָשׁוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת וַעֲשָׂאָהוּ מַטְבֵּעַ לֹא קָנָה שֶׁאִם יַתִּיךְ הַמַּטְבֵּעַ יַחְזֹר לָשׁוֹן כְּשֶׁהָיְתָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
הלכה י״ב
אֲבָל הַגּוֹזֵל עֵצִים וּשְׂרָפָן וְקִצְּצָן אוֹ חָקַק בָּהֶן וַעֲשָׂאָן כֵּלִים. אוֹ שֶׁגָּזַל צֶמֶר וּצְבָעוֹ אוֹ נִפְּצוֹ וְלִבְּנוֹ. אוֹ שֶׁגָּזַל טָווּי וְעָשָׂהוּ בֶּגֶד. אוֹ שֶׁגָּזַל לְבֵנָה וַעֲשָׂאָהּ עָפָר אוֹ אֲבָנִים וְסִתְּתָן אוֹ מָעוֹת וְהִתִּיכָן. הֲרֵי זֶה שִׁנּוּי בְּיָדוֹ שֶׁאִם יַעֲשֵׂם מָעוֹת אֲחֵרוֹת פָּנִים חֲדָשׁוֹת הֵן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:
הלכה י״ג
הַגּוֹזֵל מָעוֹת יְשָׁנוֹת וְשָׁפָן וְחִדְּשָׁן לֹא קָנָה שֶׁהֲרֵי מִתְיַשְּׁנִין וְחוֹזְרִין כְּשֶׁהָיוּ. גָּזַל מָעוֹת חֲדָשִׁים וְיִשְּׁנָם קָנָה שֶׁאִם יְחַדְּשֵׁם פָּנִים חֲדָשׁוֹת הֵן. גָּזַל דֶּקֶל מְחֻבָּר וְקִצְּצוֹ לֹא קָנָה וַאֲפִלּוּ כְּרָתוֹ חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת. עָשָׂהוּ קוֹרוֹת קָנָה:
הלכה י״ד
גָּזַל קוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲשָׂאָן קְטַנּוֹת לֹא קָנָה. עֲשָׂאָן לוּחוֹת עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה שְׁמָם קָנָה. גָּזַל לוּלָב וְהִפְרִיד עָלָיו קָנָה הֶעָלִים. גָּזַל עָלִים וַעֲשָׂאָן חֻפִּיָיה קָנָה. גָּזַל טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר הֲרֵי זֶה שִׁנּוּי בְּיָדוֹ וְקָנָהוּ וּמְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים:
הלכה ט״ו
גָּזַל כְּלִי וּשְׁבָרוֹ אֵין שָׁמִין לוֹ הַפְּחָת אֶלָּא מְשַׁלֵּם דָּמָיו וְהַכְּלִי הַשָּׁבוּר שֶׁל גַּזְלָן. וְאִם רָצוּ הַבְּעָלִים לִטּל הַכְּלִי הַשָּׁבוּר נוֹטְלִין וּמְשַׁלֵּם הַפְּחָת. שֶׁזּוֹ תַּקָּנָה הִיא לַבְּעָלִים וְאִם לֹא רָצוּ הָרְשׁוּת בְּיָדָן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
הלכה ט״ז
גְּזֵלָה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנֵּית וְהוּקְרָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים וְאֵין לַגַּזְלָן בָּהּ כְּלוּם. שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ לַגַּזְלָן אֶת הַשֶּׁבַח אַחַר יֵאוּשׁ אֶלָּא כְּגוֹן גִּזּוֹת וּוְלָדוֹת. אֲבָל שֶׁבַח הַיֹּקֶר אִם הָיְתָה הַגְּזֵלָה חוֹזֶרֶת בְּעֵינֶיהָ אֵינוֹ זוֹכֶה בָּהּ:

אבן האזל · הלכות גזילה ואבידה פרק ב׳

נחלת הכלל · Friedberg Edition

כסף משנה · הלכות גזילה ואבידה פרק ב׳

ד׳
הגוזל והשביח ומכר או וכו'. כתב הטור על זה והוא הולך לשיטתו שאינו מחשיב לידה וגיזה שינוי מעשה עכ"ל. ואני אומר שאע"פ שכך היא סברת רבינו אינו ענין לכאן שהרי לא הזכיר כאן רבינו גיזה ולידה אלא שבח סתם ואע"פ שסתמו כפירושו שאם הוא שבח שיש בו שינוי מעשה קנויה היא לו הגזלה אפילו בלא יאוש מ"מ יותר נכון לומר דלשיטתיה דקודם יאוש אין לגזלן כלום אזיל וכמ"ש ה"ה מאחר שמפורש שתלה הדבר בלפני יאוש:
י״א
גזל לשון של מתכת וכו' או שגזל טווי ועשאו בגד וכו' ה״ז שינוי בידו. תימה דבריש פרק הגוזל (בבא קמא דף צ״ו) משמע דהאי חוזר לברייתו הוא דאמרינן התם חופיא ועבדיה שרשורא לא קנה מ״ט דהדר סתר ליה והוי חופיא וא״כ טווי ועשהו בגד נמי מצי סתר ליה והוי טווי:
נחלת הכלל · Torat Emet 363

משנה למלך · הלכות גזילה ואבידה פרק ב׳

א׳
ואע"פ שמת הגזלן והרי היא ביד בניו כו'. זו היא שאמרו רשות יורש לאו כרשות לוקח ועיין במ"ש הרב המחבר בתשובה פכ"א מהל' מלוה ולוה יע"ש:
נחלת הכלל · Warsaw, 1881

שער המלך · הלכות גזילה ואבידה פרק ב׳

נחלת הכלל · Friedberg Edition

על הפרק הזה

רמב״ם הלכות גזילה ואבידה ב׳, מתוך הלכות גזילה ואבידה שבספר נזיקין. משנה תורה - "היד החזקה" לרבנו משה בן מימון - הוא חיבור ההלכה המקיף הראשון, הסוקר את כל התורה שבעל פה בלשון ברורה ומסודרת לפי נושאים, בעברית מנוקדת. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
רמב”ם, משנה תורה - נחלת הכלל