פרשת וְזֹאת הַבְּרָכָה
ברכת משה לשבטים, פטירתו וסיום התורה. חתימת החומש.
על הפרשה
ברכת משה לשבטים, פטירתו וסיום התורה. חתימת החומש.
פרשת וְזֹאת הַבְּרָכָה נפתחת בדְּבָרִים פרק ל״ג פסוק א׳, ומונה 41 פסוקים. כאן תוכלו לקרוא כל פסוק בפרשה עם רש״י, רמב״ן, אבן עזרא, ספורנו וכל המפרשים הקלאסיים, לצד הסבר בעברית פשוטה שכתבנו במיוחד.
עומק הפרשה
וזאת הברכה - הפרשה החותמת את התורה, ובה מברך משה את השבטים לפני מותו, בדומה לברכת יעקב את בניו. רש״י מבאר שכל שבט זכה לברכה המתאימה לתפקידו ולתכונתו. הרמב״ן מדגיש שמשה פותח את הברכה בשבח מתן תורה, ה' מסיני בא, שכן ממנו נמשכת כל ברכה. פטירת משה, על פי ה', מתוארת בענווה: ולא ידע איש את קבורתו, וחז״ל למדו שקבורתו נסתרה כדי שלא ייעשה קברו מקום עבודה. סיום התורה בהספד לא קם נביא עוד בישראל כמשה מלמד על ייחוד נבואתו, אשר ידעו ה' פנים אל פנים. חז״ל עמדו על כך שהתורה מסתיימת במות משה בערבות מואב, על סף הארץ ולא בתוכה, ומיד שבים לקרוא בראשית - ללמד שאין לתורה סוף, וסיומה הוא תחילתה. הפרשה נקראת בשמחת תורה, ומלמדת שהמסע הרוחני של ישראל בתורה הוא מעגל שאינו נפסק לעולם.
הפרשה לילדים
וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בכל התורה. בפרשה הזאת משה, לפני שהוא נפטר, מברך כל שבט ושבט של עם ישראל בברכה מיוחדת ויפה, בדיוק כמו שסבא יעקב בירך את הבנים שלו. משה אוהב מאוד את עם ישראל, ורוצה שיהיו להם רק דברים טובים. אחר כך משה עולה על הר גבוה, הר נבו, ואלוהים מראה לו את כל ארץ ישראל היפה. שם משה נפטר, בגיל מאה ועשרים. הוא היה המנהיג והנביא הכי גדול שהיה אי פעם. וכשמסיימים לקרוא את כל התורה, מיד מתחילים שוב מבראשית! זה מה שאנחנו חוגגים בשמחת תורה - שהתורה אף פעם לא נגמרת, ותמיד מתחילים אותה מחדש בשמחה.
