וזהו הענין כי שמואל הרואה ברה"ק וכן דוד ראו כי כל יובלות בשני' כתיב יהיה כ"ד ולכך תקנו כ"ד משמרות כדי שעכ"פ כל ימי הבית יהיה כל משמר נוטל פ"א שדה אחוזה ואין לא' יותר משני ואלו קבעו כ"ג א"כ יובל כ"ד היה חוזר חלילה על משמר ראשון ואח"כ נחרב הבית א"כ היה אותו משמר נוטל ב' פעמים שדה אחוזה ושאר משמרות רק פ"א וכן כ"ה א"כ טרם שהגיע למשמר כ"ה היה בית חרב והיה יוצא נקי וכל משמרות זולתו היו נוטלים ולכך תקנו כ"ד משמרות מכוון נגד יובלות שהיו בשני בתים כדי שכל משמר יטול פ"א ביובל ודי ראו כמה עמקו וכמה נגלה להם הכל ולא אנס להם רז ובעו"ה כעת מחמת רובי צרות נשכחו מאתנו הכל ואין אתנו יודע עד מה אבל זאת נחמתנו לרב שפלתנו נזכה לעלות כי כך אמרו נפל תפול לפניו שתי נפילות הללו למה אלא אמרו הם נמשלים לעפר והם נמשלים לכוכבים כשהם יורדים עד לעפר וכשהם עולים עד כוכבים והדבר בעצמו תמוה מה פי' של דברים הללו ומה ענינם ביעצתם להמן:
יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, פ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.