ולכך נאמר במגילה הנה ביה המן נתתי לאסתר ואותו תלו ואתם כתבו על היהודים וכו' דמה ענין זה שנתן בית המן לאסתר אבל ודאי או"ה יאמרו מה חזית דאגרת הראשון היה מזויף והמן משנה למלך כתבו בלי ידיעת המלך איפוך אנא מרדכי שהוא כעת משנה למלך וחותם המלך בידו הוא כתב לבטל והמלך אינו יודע ממנו רק צליבת המן מעיד שעשה זיוף כי לולי כן איך תלוהו רק י"ל בשביל כך שביקש לאנוס אסתר המלכה כדכתיב הגם לכבוש וכו' אמנם בכל דתות מיתה וממון בתרי עונשין לא מענשין אבל מיתה לזה וממון לזה מענשין ולכך אלו היה נהרג בשביל זה לא היה נלקה בממון אבל הואיל ונהרג בשביל זיוף הדת ובשביל זה שביקש לאנס המלכה לכסות עין ניתן לה בית המן מדה כנגד מדההוא ביקש ליקח אותה לבית זו אשה ניתן לה ביתו וא"כ כך אמר הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו ש"מ דנהרג בשביל הזיוף ואתם כתבו על יהודים כטוב בעיניכם להודיע כי בזיוף נעשה הדת הראשון ועלינו לשמח בפורים בשמחת תורה ולא בהבלי עולם כדכתיב וליהודים היתה אורה זו תורה כי כל ענינים היה לבטל דת מישראל כמאמר המן אכלו ושתו ומבזים למלכא (במקצת נוסחאות ונפקו לשוקא ומבזי למלכא ובמקצת נוסחא רק סתם מבזי למלכא והוא הנכון) ויש להבין איך שיקר המן ובדה מלבו שקר מוחלט כזה ואין קץ לדברי רוח:
יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, ע״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.