אמנם בעו"ה נפרצה הענין כי לא זו שבבית הולכת ממש ערום ברוב גופן אף גם בשוק נראה צווארם וכדומה בגילוי בשר ומכ"ש בתולות דהם נדות וגם עריות בזמנינו כמו נשים מגולות מרובה מהמכוסה ומגרים לפרחי ובחורי ישראל לעבירה והרהור עבירה וקשוי לדעת וז"ל בעו"ה אוי לנו על שברנו איך נעלז בפורים הלא המות הוא יצה"ר שהוא המות המוחלט עלה בנו ובימים אלו גבר חמת אויב המן הרע הזה להסית לישראל בעבירה ועצת בלעם ג"כ כי בימי שמחה תערובות נשים ובתולות ובחורים ולשמחה מה זו עושה לעשות הרע בעיני ה' והלזה תשלום גמול לה' שהצילנו מכף אויב והפך עלינו מחשבתו ומלט אותנו ממות לחיים לעשות הרע בעיני ה' כי ה' שונא זימה וכל קריבות דג"ע והרהור פוגם תיכף בנפשו וגופו ועושה רושם והנה עצת בלעם היה להסית לישראל בבנות מואב היה ע"י שתיית יין כי עדיין לא נאסר יין של נכרים וע"י יין חמדו ובעלו בת אלהי נכר וכבר כ' הרמב"ם באגרת תימן כי רבים מצרי ישראל חשבו לאבד ישראל בחרב כמו המן וכו' ורבים חשבו לאבדם ע"י הסתה ופתוי לעבור דת ורבת צררוני יאמר נא ישראל. והנה המן במלשינו על ישראל אצל אחשורוש פחד אולי יאמר אחשורוש מה לנו לילך עמם בכח ולהרוג מבלי חמלה בא ונעשה כעצת בלעם לפתות אותם לעבירה ואלהיהם שונא זימה ותמו יכרתו ולזה אמר כי א"א כי הם נזהרים מיין ואפילו המלך נוגע בכוסו חובטו בקרקע ואם כן אי אפשר להחטיאו אך כעת בעו"ה הפרצה מרובה. ולכן נא ונא אחיי ובניי מה תחשדוני אני אוהב אתכם יותר מעצמכם עשו גדרים קדושים תהיו כי אתם בעצמותכם קדושי' לכן התקדשו והטהרו ושמרו נפשכם ובפרט בקורבות עבירה וכדומה ובי"ט הי' בטוב ובשמחה של מצוה והחזקת לומדי תורה ובחורים הבאים מרחוק זכי חולקיהם קמיה מלכא קדישא דמכתתים רגליהם לתורה ותעודה ואתם אינכם מרחמים עליהם בממ"נ אם אוהבים אתם להם איך תוכל להתעלם ואם שונאי' הלא כל ענין אסתר שזמנה להמן אם רעב שונאך האכילהו לחם ולמה יהיה קרח מכאן ומכאן:
יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, ס״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
