יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, ס׳

ולהבין מה ענין זה דנקרהו לעינים דלא לשגור בקרובתיה לכאור' הוא דבר זר ותמוה וכבר דרשתי בזה פעם א' וצריך להאי ענין כעת והענין בעו"ה כל צרות וגירוי יצה"ר בעריות הוא הסתכלות ואמרו עינא וליבא תרין סרסורים וע"י עין בא אדם לעבירות הרבה ולכך צעק איוב ברית כרתי לעיני וע"י הסתכלות בא אדם לכל עבירות ולכך במות אדם ומ"ה מקטרג על איש הוא מלא עינים בראי' רבות וכדומה ובאמת נשי ישראל כשרות וכשהולכין בשוק הם הולכים צנועות בכסוי כל בשר ואפילו פנים מכסיםבמדינות המזרח וכן נאות לבנות ישראל שתלך מעוטף רק בפנים מגולות ולא כל פנים למען לא יכשלו ב"א אבל בבית היה מדרך בנות ישראל להלוך בגלוי בשר קצת ואינם צנוע בלבושים וזה היה למכשול ולפוקה בעיני זכרים הבאים ומי הבאים דשכיחי הם הקרובים הבאים שם ויש להם היכרות ודש בהן כי עם אחרים בנות ישראל צנועות ומה להם ולו רק הקרובים רגילים בבית בהם בעו"ה אבן נגף כאשר יראו האשה הקרובים דמיגם גייס בהו בגלוי בשר ובאים בעו"ה לעבירות הרבה וגירוי יצה"ר אמנם אמרו חז"ל עזרא דהיה ראש לכנה"ג תיקן דאשה חוגרת אף בבית בסינר מפני צניעות ולאו דוקא סינר רק כל מקום דיש לחוש לגילוי בשר ופריצות תיקן שאף בבית תלך מכוסה והעלם עין הרואה ובזה יש כאן גדר לבל ימצא יצה"ר מקום לגרות: