ובזו יש להבין מ"ש במדרש ומרדכי יצא מלפני כו' מה אחשורוש מלך אף מרדכי מלך ויצא לו מנוטין מרדכי מכאן אסתר מכאן דמה ענין זה דהיה מלך להא דמרדכי מצד אחד ואסתר מצד אחר אמנם ודאי אי כך היה במטבע ע"כ דהיה אשתו דאל"כ מה טיבו של מרדכי עם אסתר וצ"ל למדרש דס"ל באמת כקושית התוס' דמרדכי גירשה והיה מותרת לחזור לו והנה לכאורה קושית התוספ' על כלל הענין מתחילה איך הניחה מרדכי להיות אנוסה ולמה לא גירשה ולא תעשה איסור כלל ונראה דודאי הרשע היה מצוי לה בתמידית כמבואר בגמרא לא ראינו שינה בעינינו וכמ"ש התוספת וא"כ לקדש ולגרש תמידי א"א ולהניחה בלי קידושין א"כ הרי היא פנויה והרי היא בכלל קדשה ואסורה למרדכי כמ"ש הרמב"ם ולכך גירשה מותר דאונס שריא ואינו עובר בלאו רק קשה א"כ איך נתגרש' לבסוף בממ"נ אי חזר וקדשה איך יקדש להכניסה לאונס בשלמא מקודשת כבר שפיר אבל לקדשה מכאן ולהבא להביאה שתאנוס ותבעל ודאי לא נכון לעשותו ואי לא קדשה א"כ הרי היא קדשה כנ"ל אבל הרמב"ם בהל' מלכים פסק דמלך מותר בפלגש ולית ביה משום איסור קדשה וא"כ א"ש ולכך כתב המדרש הנ"ל דהיה מלך והיה יצא מנוטין שלו מרדכי ואסתר דהיה מותרת לו:
יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, נ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.