יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, נ״ב

צאו ולמדו כי באסתר נאמר ואני אבוא אל המלך אשר לא כדת כמ"ש שלא כדת של תורה מעיקר' באונס ועכשיו ברצון וכאשר אבדתי אבדתי ודרשו חז"ל כאשר אבדתי מבי' אבי אבדתי ממך והקשו תו' דלגרשה ותהיה מותר' לחזור לו וכבר תמה מהרש"א דלמה נקט בלשונם תהיה מותרת לחזור לו ולא תהיה נצלת מאיסור א"א ולעבור עבירה ברצון והוא צעקה אשר לא כדת ונראה דמבואר בגמ' דע"ז באחו' ברוריה דהיתה בקוב' של זונות כד אתי אחד לתבע' לזנות אמר' דשתנא אני ע"ש הרי דאפי' עכו"ם נמנעים לבעול אשה בעוד יזוב דמי נדתה ועיין מ"ש על התורה כי דרך נשים לי כי אומו' קדמוני' החמירו ביותר כל משך זמן נדה ומכ"ש מעין פתוח מבלי לבעול ואמרו בגמ' ותתחלחל המלכה מלמד שפרסה נדה א"כ לא היה ראוי לבעול ובזה תבין מה שהיה מרדכי ממה' כ"כ על אסתר לכנוס לבית המלך וצוה אם החרש תחרישי ומה שהוא המתין אח"כ בהשבת הדתות זה כמה אלא שאח"כ תהיה טהורה מנידת' א"כ כשתכנוס יבעול לה ותעביד איסורא ולכך לחץ עליה שתכנוס תיכף וכן אחשורוש שאל לה מה לך אסתר המלכה ותמהו המפרשים וכי זו שאל' אשה הנכנסת לבעלה כבר אמרו איש תובע בפה ואשה בלב אבל שאלתו היות' בלתי ראוי לביאה אם כן מה לך שחרדת חרדה כזו אמנם אסתר אמרה עם כל זה אשר לא כדת כי חששה שהמלך על כל פנים יחבק וינשק לה וזהו קריבה דג"ע והוא גם כן בכלל יהרג ואל יעבור כמבואר בש"ע וכדעת הרמב"ם ועיין ברבה כתיב להדיא דחיבק ונשק לה אחשורוש וזהו שלא הדת אך בזה לא הועיל הגט כי עכשיו היא קריבה דג"ע דא"א ולא נדה דאין איסור חל עלאיסור ואם יגרשנה יהיה קריבה דנדה ומ"ש זה מזה וא"כ לא יועיל גט ולכך לא הקש' תוס' מזה: