וידוע מ"ש הרמב"ם כי בימי אנוש התחילו לעבוד עכו"ם וצ"ל כמ"ש המפרשים כי עברו רוב שנותיו של שת דאל"כ עדיין קרוים ימי שת ימי אנוש וזהו פשוט ולפ"ז רוב שנותיו של שת הוא ת"ק ובן ק"ל היה אדם כשהולידו הרי מיום הבריאה עברו תר"ל שנים ואז החלו למרוד בה' ויום אחד הקב"ה חסדו גובר בחסד אל כל היום הרי כאן לערך אלף תרנ"ו שבא המבול ולא מקודם אך זהו קודם המבול שחשב הקב"ה יומו ולא יום של אדם אבל לאחר המבול אמר הקב"ה לא ידון רוחי באדם לחשוב כמו יום שלי רק יום שלהם וא"כ אין כאן כ"כ ארך אפים ולכך לאחר המבול לולי זכות אברהם שהביט הקב"ה מראשית אחרית והגין בעדם היו ספו תמו בחמת ה' וידוע כי קודם מבול לא היה החטא לבד מאנוש וי"ח רק העיקר מבנוי דקין כדכתיב ויהי כי החל בני אדם לרוב דהיינו בנוי דקין כמ"ש כי התורה לא רצה להזכיר קין רק בני אדם וידוע מ"ש חז"ל הקב"ה בורא עולמות ומחריבן דין הניא ודין לא הניא:
יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.