ונראה כי ידוע כי בזהר הקשה כתיב אל זועם בכל יום וכתיב חסד אל כל היום ועיין מ"ש שם אבל באמת באותו יום שחטא אדם יש לו זמן לחזור בתשובה ואין קב"ה כועס עליו ואמרו סרכה בת יומא לאו שמי' סרכה והזהר דריש לא תלין נבלתו על עץ והיינו דלא ילין העבירה רק ישוב ביומו ואז שב ורפא לו ולכך חסד אל כל היום ההוא חסדו מבלי לכעוס עליו ולמשוך עליו חוט של חסד אבל כאשר יעבור יום ולא ישוב אז אל זועם אבל ביומו ה' לא יחשב לו עון:
יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.