יערות דבש חלק ב · פרק ט׳, כ״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אבל מבואר בקרא ודלת ראשך כארגמן אפילו דל בישראל ראוי לנס כדניאל שנאמר והלבישו ארגמן וכן היה אז אע"פ שאז היה ישראל דלים מ"מ ניצלו מפי אריות כי אסתר קראתו אריה וכן ר"ת א"רגמן ד"לת ר"אשך אד"ר ולכן יש לחונן דלים בירח הזה ונאמר מתנות לאביונים אבל צריך הכל בשמחה וטוב לבב נא ונא ראו כי בעו"ה ארכה הגלות וישראל נדחו התעוררו לתורה ולחדול הרע וכי נשמח בפורים יהיה שמחתם שמחה של מצוה לחזק ידי דלים וברכי' כושלות ובפרט ת"ח כי עיקר התורה וליהודים היתה אורה זו תורה מה יועיל אם נספר בשבח משה ומרדכי ואסתר זכאי' ולא נלמוד ממעשיהם ראו כמה ירח אדר רעה לישראל כי יש לתמוה על מרדכי ששהה בהצלת ישראל יותר מדאי בפסח נתלה המן והוא כתב ספרים להשיב ספרי חימת המן בכ"ג בסיון איך התמהמה כ"כ הלא כל שעה בחשש סכנה אולי ימותו ח"ו אסתר או מרדכי ואחשורוש הפכפך כזה איך ימתין זמן ארוך כזה והדבר תמוה בעצמותו:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.