יערות דבש חלק ב · פרק ח׳, מ״ח

והנה כבר כתבנו כי ושתי היה כחזיר כשר ברגלה ומכ"ש שנאות כן לבני ישראל לשמור רגלם ללכת למקום נשים או מקום מורגל ומוכשר לדבר עבירה ומכ"ש למקום שקורין שויאשפיל קאמעדיע אפוריע המשחקים שם על טעאטרות שזה אמרו חז"ל במושב לצים לא ישב אלו בתי טעאטרות והיינו מקומות הנ"ל ששוחקין הקאמעדיאנטען על טעאטרות אוי לנו איך מלאו לבכם לומר תהלים אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים וכו' ובמושב לצים לא ישב ואתם הולכים ותשבו במקום מושב לצים הנ"ל וכהנה דברים בטילים ושיחת נשים ושטות המרגילי' בעו"ה לידי עבירה וזנות וקלות ראש וכאשר אמרתי כמה פעמים על רוב עבירות יש לנו תי' כי כובד הגלות מביא אתנו לידי הכל ולכך אמרו במדרש כי ביה"כ נוטל הקב"ה עונות ישראל ונותנ' על שר של עשו וח"ו ה' לא יעות משפט רק היא הסיבה וגורם לכל עונות מכובד הגלות שמכביד על ישראל אך זהו שהולכי' לקאמעדיע אופעריע שחוק וקלות ראש מקום קיבוץ חבר פושעי' וכי זה גורם הגלות נהפוך הוא שראוי לבכות ולהתאונן אל תשמח ישראל אל גיל כעמי' ולשמחה מה זהו עושה המ"ה קפדו על אחשורוש שעושה מרזוחין ובהמ"ק חרב ומה נענה אנן אכתי בהמ"ק חרב וישראל הולכים לטיול ומאבדים זמן יקר הנבראים בתוהו ע"ז אין מרפא ותי' כלל בעו"ה: