והנה נקוט בידו כמ"ש לע"ל שכל טעם שעותה ושתי לכל הוא מחמת ששאר נשים לא ידעו לשונה ולא ידעו שהמבוקש היה מושתי לבוא ערומה כנ"ל אבל אם הפי' שאר נשים ג"כ יבאו א"כ מסתמ' נאמר כן לשאר נשים ג"כ והא ידעו ענין המבוקש אבל אם היא לבדה נקראה שייך שפיר הנ"ל ומה הוכחה יש בזה אבל י"ל בזה יובחן אם היה כל נשי פרס שם י"ל דכולם יבאו ערומים ויובחן אבל אם באמת חד לא הוית תמן א"כ מה יועיל אח"כ יאמרו שהיא אשר לא היה כאן הוא המובחרת ועכצ"ל דלא בקשו רק ושתי לבד וזהו הפי' איכא חד דלא הוית תמן ומזה מוכח דלא נקראת רק ושתי לבדה וא"כ לא על המלך לבדה עותה ושתי וכו' כנ"ל:
יערות דבש חלק ב · פרק ח׳, מ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.