יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, צ״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וזהו כוונת המדרש סוף דיבורו של אדם הכל משמיעין כשר היה ירא שמים היה פי' בסוף וגמר דבריו ברגע שמת בו שם אדם נתפס אם צדיק אם רשע היה ואז תלוי שהבריות משמיעין ושופטים אם כשר וירא שמים היה כי הכל תלוי בזה הרגע בסוף דבריו ולכן באמת צריך רחמים ולבעי אינשי רחמי עד זבולא בתרייתא וזהו הכל בהתדבק בתורה כי היא אגוני מגני ואומר שם במדרש שאלו לשלמה סיפא דכולה מה אמר להם סוף דבר את וכו' והיינו כמ"ש כי שלמה חכם וראה הנולד ואמר סופו זבולא מה יתרון בכל עמלו ואמר סוף דבר את אלהים ירא:
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.