אבל אמרו שאין רה"ק שורה אלא על מי שכבר קנה חכמה ומושכלות בחכמות ובחקירות והשחיז שכלו במשחזת השכלי' ועשה לשכלו הבנה טבעית לחול עליו שכל הקודש ורוח אלוה ולכך אמרו אין שכינה שורה אלא על חכם וכו' כדכתיב יהיב חכמה לחכימין וזהו הכל מרומז במנורה ונרות כי כבר אמרנו כי נרות מנור' מורה על חכמת חיצונים ונר מערבי על חכמת התורה וכולם צריכים הקדמות לקנין החכמות ומושכלות ראשונות כנ"ל ולכן צריך ליתן בו שמן שהוא כמו מושכל ראשון והבנה לקנין החכמות וכן אפילו על נר מערבי צריך שמן כמדה חברתה כי גם התורה צריך מתחלה הבנה טבעית במושכלות וכל החכמות אליה ישובו להשלים אותה ולכך בה היה מסיים כמ"ש אבל כאשר כבר היה לתורה הבנה טבעית במושכלות וחכמת כראוי והוא שמן כמדת חברתה חל עליה רוה"ק ושפעת שכל הקודש להאיר חשכים בלי הבנה ומושכלת כלל ואין צריך למופת וחקירה כלל כי רה"ק נוססה ואין צריך להבנה ומושכל עוד ולכך כאשר כלה השמן בכל הנרות ולא הספיק הבנה טבעית ומושכלות ראשונות להשיג עוד וקצרה יד המושכלת להשיגו היה נר מערבי דולק מעצמו בלי שמן והוא רוח שמים ממעל המאיר דבר בלי שמן ומה שקצר יד המושכל להשיגו השיג בעל רוח הקודש וזהו ענין נר מערבי שהיה דולק כל היום בלי שמן כלל ובלי הבנה קדימה וטבעית כלל:
יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, פ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.