אבל נראה כי כבר אמרו בציצית גבי בית הקברות דהוי לועג לרש כי המת פטור ממצות אבל כבר ידוע כי כל מי שמת ועדיין לא תקן כל התורה צריך להתגלגל כי עדיין אין לו שלימות כי כל זמן שלא קיים כל התורה חסר לנפשו משלימות אבל אם קיים כל התורה כבר קנה שלימות והרי הוא שלם ובא על מכונו בצרור עליון שם יעלה מעלה עין לא ראתה ולא ישוב עוד וא"כ אימת נקרא רש ועני שצריך לילך שני' בזה העולם בגלגול כולי האי ואולי האי יזכה לתקן עצמו ונפשו ובכו להולך כזו אשר ישוב לראות ארץ מולדתו ופשיטא דבזה הוי לועג לרש שנראה לו שעדיין לא תיקן כל תרי"ג מצות ולכן כתבו התוס' בנדה דוקא ציצית הוי לועג לרש דהוי רומז על תרי"ג מצות וזהו הוי לועג לרש דמורה לו דעדיין לא קיים כל תרי"ג מצות ועוד יצטרך לשוב לארץ מאפילה אוי לאותה בושה אבל מי שכבר קיים כל תרי"ג מצות א"כ אין כאן לועג לרש כלל אדרבה שמחה לו שקיים הכל ונשלם הכל ותו לא ישוב ושבתו באור פני אלהים חיים ומלך עולם וזהו אמרם כשמניחי' ס"ת על המת הא הוי לועג לרש יותר מציצית ואם כי בציצית מרומזי' תרי"ג מצות הוי לועג לרש מכ"ש בתורה אשר כל תרי"ג מצות חקוקי' בו באר היטב פשיטא דהוי לועג לרש ולזה קאמר הגמרא דאמרו קיים זה מ"ש בזה וא"כ תו ליכא לועג לרש כיון שקיים כל התורה אך אף שקיים כל התורה ותו לא ישוב דכבר נשלם שלימתו:
יערות דבש חלק ב · פרק ז׳, ס״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.